הרב אורי שרקי
בימי קדם ובימינו
אדר תשפ"ו
עם ישראל נתון בעימות ישיר נגד פרס כמו בימי קדם, בימים של מרדכי ואסתר, שבהם נלחמו היהודים אויביהם שביקשו להשמידם בחסות האימפריה הפרסית. כמו שבימינו אנו עדים להפיכתה של מדינת היהודים ממדינה חלשה ומאויימת למעצמה אזורית, שיש לאמירתה משמעות אוניברסלית, כן היה בימי מגילת אסתר.
מעניין להתבונן במאורעות האלה לאור אחת מדרשותיו של רבי נחמן מברסלב שנכתבה לפני כמאתים שנה. סגנונו איננו קל לפיענוח עבור הקורא המצוי, כי הוא בנוי מקישורים אסוציאטיביים, והוא מרבה להשתמש במטאפורות. נביא קצת מדבריו (בספר ליקוטי מוהר"ן א, יז) בליווי הסברים, קיצורים ושינויי סגנון:
כי באמת איך אפשר לגויים לבוא לאמונת ישראל, והלא הם רחוקים מאד מישראל? ואיך אפשר לדבר אליהם שישמעו ויבואו לאמונה הקדושה? אך כמו כשאחד רחוק מאד מחברו, ואי אפשר לדבר אליו שישמע, צריך לכתוב לו מכתב, כן צריך לשלוח להם כתב, עד שיוכלו לשמוע, אף שהם רחוקים. כי עיקר חוש השמיעה הוא מחמת שאותיות הדבור נחקקים באויר, והאוירים מכים זה בזה עד שבא לאזן השומע. לכן כשהאויר נח וזך וצלול, אזי נשמע הדבור למרחוק, כמו שרואים בחוש; אבל כשיש רוח סערה, אי אפשר לחבירו לשמוע.
וכל מה שנותנים ליותר אנשים צדקה, וקונים אהבה עם יותר אנשים, על-ידי-זה נתרבה יותר האויר הנח והזך. כי אהבה הוא התדבקות רוח האוהב ברוח הנאהב.
ואז הולך הדבור ונשמע למרחוק, בבחינת (אסתר ט): "ושמעו הולך בכל המדינות", כי מחמת שהאויר נח וזך, יכולים לשמע למרחוק. ואז זה הדבור נכתב בספריהם של הגויים, מדינה ומדינה ככתבה; ואז הם מוצאים בספריהם הפך אמונתם, כמו שמצאנו כמה גרים שנתגיירו מחמת שמצאו בספריהם הפך אמונתם.
ומאין בא זאת, שימצאו עתה מה שהוא מתנגד לאמונתם? זה בא על-ידי הדבור של הצדיק, שנחקק ונכתב בהאויר: "ושמעו הולך בכל המדינות", ונחקק ונכתב שם בספריהם, וזה בחינת (אסתר ו', ב'): "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי", וזה מה שכתוב: (אסתר ח): "ורבים מעמי הארץ מתייהדים". זהו: "לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך".
מבלי להיכנס לעומק דבריו, אנו רואים שיש נסיבות היסטוריות שבהן העולם מוכשר יותר לשמוע את דבר ה', ולגלות את הערך של תורת משה עבור האנושות כולה. הבה ננצל את הימים המיוחדים האלה, שבין ימיי הפורים לחג הפסח, להביא גאולה כללית לכל הנבראים בצלם אלוהים.