והיום - תורת הרב!

הרב אורי שרקי

והיום - תורת הרב!

ב' באלול תשס"ה

הרב קוק זצ"ל הוא אשר הורה לנו את דרכי הגאולה. מהלך הגאולה והפעולות המתחייבות ממנה מהווים מכלול שלם שאם מחסרים מהם פרט כלשהו עלולים אנו להימצא במבוי סתום. עלינו להיות קשובים לדברי הרב גם בדברים שעשויים להתנגש עם הרגלי החשיבה שלנו, ולא ליפול לשבלונות מחשבתיות המשתקות את חיוניות היצירה.

שלשה הם המסרים שהרב ראה אותם כחיוניים למהלכה התקין של הגאולה, שנזנחו בימינו, מה שהיה בעוכרינו במאורעות השעה. האחד, הוא קידוש החול. הרב ראה בהתחדשות ההתיישבות בארץ ישראל את זירת הופעת הקודש בחיים. החילונות הוסברה על ידו בתור תנועת חיים שמסתתרת בתוכה קדושה גנוזה, התובעת את הטבעיות ואת הנורמליות שבחיים. החול לפי זה הוא שטח המיועד לכיבוש על ידי הקודש, ולא להזנחה (עי' אורות עמ' סז, פסקה טו, ובאגרות ראיה ד, א'מא). החברה הישראלית ציפתה מנושאיה של תורת הרב להביא אליה התחדשות דתית, תרבותית ורוחנית. וכשזו לא באה, וכשהחליט הציבור הזה להתכנס לתוך הקודש פנימה ולייסד גטו רוחני עם כיפה סרוגה, זנח אותו גם הציבור הכללי.

המסר השני, הוא חשיבות הפוליטיקה, שהיא הגוף הרחב ביותר שמוטל על הקודש להפיח בו נשמה. המשימה להעמיד בעלי אמונה בראש הפירמידה השלטונית נשכחה מאתנו בשל העובדה שהקדוש ברוך הוא נתן את הנהגת מהלכי הגאולה הראשונים בידי בניו החילוניים, מסיבות שהרב זצ"ל הרבה לבארם בעמקות נפלאה (עי' אורות עמ' עא). ההתרגלות להיות לפרשני הגאולה במקום להיות למחולליה או למוביליה, היתה הכרח כל עוד לא קם ציבור רחב ההולך לאורו של הרב. אך כאשר זה קם, עליו להתבגר ולהכריז על כוונתו לקבל לידיו את הגה השלטון ולפעול לשם כך.

המסר השלישי, הוא הממד האוניברסלי של הגאולה (עי' אורות עמ' קס, פסקה ו). הידיעה ששיבת ציון נושאת בתוכה בשורה לעולם כולו, העתיד ללמוד מאתנו את סוד קדושת הכלל, ולהיוושע על ידי כך מצרותיו הרוחניות והגשמיות (עי' אורות עמ' קב), היא המעניקה לכל מפעל ההתיישבות שלנו את הצדקתו המוסרית הרחבה ביותר. שכחת היסוד הזה עשוי להעמיד את כל המפעל הציוני-דתי באור של קטנות וצרות אופקים, שהחלק בחברה שרגיש לאוניברסליות רוצה לדחות אותו.

דוקא עתה, נדרשים אנו לעיון מעמיק בתורת הרב בכל היקפה, מתוך לימוד ספרי היסוד של משנתו במקורם, כשהספר "אורות" עומד בראש כולם. יש להשתחרר מחשיבה שהיא בעיקרה דרשנית "וורטואלית" (מלשון "וורט"), הפונה בעיקר אל הרגש, ולברר את הדברים בכל הגובה האינטלקטואלי הנדרש כדי להתמודד עם כל שיח ציבורי. עלינו לפעול לשם מה שהרב כינה בשם "כבוד הדת", כלומר שינוי הנורמה הרואה ביהדות תוכן חביב ופולקלורי, אך שאינו יכול לעמוד בשורה אחת עם גדולי המדע והפילוסופיה. תורת הרב מעמידה את היהדות בגובה הנכון.

אם נשוב אל תורת הרב, יעמדו לנו הכוחות להוביל את מהלך הגאולה ברחמים.