האחדות הרוחנית

הרב אורי שרקי

האחדות הרוחנית

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", י"ז באדר ב' תשס"ג

באגרת לרב משה ד"ר זיידל (אגרת השמח), דן הרב זצ"ל בהשלמת הצדדים החסרים בחוגי המחקר ובחוגי הקודש.

המחלה האחת היא:

"בכל הקוים הפילוסופיים המפותחים ביותר בתקופות האחרונות מובלטת היא ביותר המחלה של יבוש לשד הקודש, מה שהוא מצד אחד שלמות טכנית ליצירות הפילוסופיות, העומדות בשביל כך בחוגן העצמי, ומצד שני הוא חיסרון פנימי גדול בכל מעמקי החיים של המגמה הפילוסופית."

והשנית היא:

"ולהפך בחוגי הקודש מתראה לעומת זה דלדול הכח של חסרון השפעת החול והבריאות הגופנית של קליטת צבעיו."

אמנם לא כך היה תמיד:

"מהשפעת התורה והנבואה ורוח הקודש ידעו גם חכמי-המעשה הגדולים שלנו את סוד האיחוד של הקודש עם החול והיו בקיאים היטב במיזוגו: הרבה מהם בהשגה מדעית מבולטת וכולם בהכרה רוחנית טבעית הנובעת מעומק התום שהיה תמיד שרוי בנפשם, ועל-כן זכו דבריהם להיות חיים חיי-נצח, מסתעפים ומתפרשים, וכל מה שאתה מוצץ מהם אתה מוצא בהם טעם מלא לשד ומתק-נצחי".

המצב העכשוי הינו תולדה של ההתנגשות העוינת בין החוגים:

"סקירת החול, החפצה לעמוד בצביונה האותונומי בלבדה, גרמה בתור פעולה חוזרת על סקירת הקודש את חפץ התבודדותה."

אין עם ישראל יכול לשאת לאורך ימים את אותה מלחמה המגמדת את שיעור הקומה של שני העולמות. על כן

,"אנו קרואים לאחד את העולם, וקודם שנאחד את העולם החי החומרי, הננו קרואים לגלות את התכנית של האחדות הרוחנית, שהוא סודנו העצמי אשר עדי עד לא יעשה כן לכל גוי."