הרב אורי שרקי
בהר-בחוקותי - "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו"
סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב
הפסוק האחרון בפרשת "בהר" (ויקרא כ"ה) הוא:
"אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי, ה'".
מה הפסוק מחדש ומדוע הוא כאן?
מאז אמצע פרשת "אמור" אנו עסוקים בקדושת הזמנים ובפרשת "בהר" בקדושת המקום, שמיטה ויובל. המשותף לכל הנושאים הללו הוא המספר 7: כל שבעה ימים יש שבת, יש בשנה שבעה ימים טובים, יש שבעה שבועות של ספירת העומר בין פסח לשבועות ויש גם מחזור של 7 שנים לשמיטה ושבע שמיטות ליובל. היובל משחרר עסקה, פרשת "בהר" עוסקת בנושאי העבדות והשחרור.
מה משמעות הציווי: "את שבתותי תשמרו?" צריך לשמור את כל השבתות והשביעיות שהוזכרו. מה החידוש?! הרי על כל מצווה בנפרד יש ציווי ומדוע התוספת כאן?!
ההסבר נוגע להמשך הפסוק: "ואת מקדשי תיראו". שמירת כל השבתות היא כדי שתהיה יראת מקדש. מטרת שמירת השבת היא הפיכת העולם למקדש: יש שבעת ימי בראשית ואם נשמור את יום השבת נוכל להתקדם לעבר היום השמיני שבא לידי ביטוי במקדש.
יש לנו שלושה ביטויים ליום השמיני: היום השמיני שבמקום זה בית המקדש. היום השמיני שבזמן נקרא יום שבת (מעין העולם הבא), היום השמיני שבאדם הוא עם ישראל (ולכן ברית המילה שמאשרת את כניסתה של נשמה חדשה לעם ישראל מתקימת ביום השמיני).
פרשת "בחקתי" דנה במצבים שבהם חל שיבוש בשמירת השבתות. כאשר הדברים משתבשים אז יש סדר אחר. הדבר מפורט בהמשך בפרשת בחוקותי:
"אִם בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם".
הפסוק מדבר במצב שבו השבתות המקוריות נשמרות ע"י בני ישראל. בהמשך יש התייחסות למצב שונה:
"וְאִם-תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם".
אם לא תשמרו על המצוות המסודרות בשביעיות אז ה' ידאג לשביעיות אחרות. בהמשך המכות יש גם חורבן המקדש ואז ממילא לא יהיה קיום למצווה ואת מקדשי תיראו. לקראת סוף פרשת בחוקותי נאמר: אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ. הבעיה היא באי-שמירת השבתות לסוגיהם וה' ידאג לשבתות בדרך טובה ע"י עם ישראל או בדרך שלילית במידת הצורך.
לסיכום: הפסוק אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי, ה' בא לחבר את שמירת המועדים לסוגיהם (כולל השמיטה) לשמירת המקדש והעם בארץ ישראל ואז ימנעו הצרות המוזכרות בפרשת בחוקותי.