הרב אורי שרקי
תרומה - מעלת המשכן
שבט תשע"א
לפי התכנון המקורי של ההשגחה העליונה, היה ראוי שרק לאחר כיבוש ארץ ישראל וההתיישבות של השבטים בקרבה, ייבנה בית להשראת השכינה: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה', מקדש אד' כוננו ידיך". אלא שכביכול הקב"ה "לא התאפק" , וצוה כבר במדבר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", כחתן המבקש להקדים את חופתו מרוב אהבה (כתובות סב, ב). האפשרות לייסד מקום לשכינה שלא מתוך הקביעות של "המקום אשר יבחר ה'" מלמדת על חיבה יתירה שיש לקב"ה כלפי עם ישראל בהיותו כבר בדרך לארץ ישראל, על דרך המאמרים של חז"ל לפיהם יש מעלה מסויימת בצפיה לישועה עוד יותר מאשר בישועה עצמה. המשכן שבמדבר יש בו מידת אהבת נעורים של כנסת ישראל "חסד נעוריך, לכתך אחרי במדבר". ואילו בית ראשון הוא כאדם הפועל מתוך ישוב הדעת, כדברי הרמב"ם על דרכם של בעלי דעה שבונים בית תחילה, ובית שני כאדם הדואג לפרנסתו, ובית שלישי כאדם הנושא אשה אחרי בנין ביתו וביסוס פרנסתו. אך לעולם תישאר מעלת ראשית האהבה, שנתגלתה במשכן, מעלה נצחית המתלוה לכל המקדשים, כלשון חז"ל בריש עירובין: "היינו משכן, היינו מקדש".