הרב אורי שרקי
ויחי - כולם היו בני
טבת תשע"ד
בפרשת ויחי, מופיע יעקב בתור מי שמסדר את כל תולדות האומה. הלוא יעקב מעניק ברכה מיוחדת לכל אחד מבניו, וקובע את תפקידו בעתיד בהיסטוריה הישראלית.
יעקב אבינו מבקש להגיד לבניו "אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מט, א). ואמרו חז"ל (בראשית רבה צח, ב): "מלמד שבא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו" - "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה והתחיל אומר דברים אחרים" (רש"י). התאור של המעמד הזה בחז"ל הוא פתטי. כשנסתלקה מיעקב אבינו שכינה, נתיירא. סבר שאולי אחד מן הבנים איננו בכלל אמונת הייחוד, ובמילים אחרות, איננו בכלל ישראל. אם הדבר הזה נכון, זה אומר שיעקב אבינו נכשל בהעמדת האומה בימיו, ועדיין לא נסתיימה תקופת האבות, והקמת האומה תידחה בעוד דור. אפשרות זו גרמה צער רב ליעקב אבינו, והרגישו בו בניו.
אמרו לו בניו: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" - כלומר ישראל אבינו, יעקב הנקרא ישראל, שמע ישראל - ה' אֱ-לֹהֵינוּ ה' אֶחָד" - "כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד" (פסחים נו, א). שמח יעקב וענה: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ומפני המסורת הזאת אנו נוהגים לומר את המשפט הזה באמצע קריאת שמע, אע"פ שאין הוא מוזכר במפורש בתורה.
יש להבין, מה היה חששו של יעקב אבינו? כשנסתלקה הימנו שכינה, סבר שיש אחד מבניו שיש בו חטא של עבודה זרה, חטא של חוסר שלמות באמונת הייחוד. חז"ל אומרים בצורה ציורית, שבקש יעקב אבינו לחפש איפה נמצאות האותיות 'חט' כלומר חי"ת וטי"ת בשמות של בניו, ולא מצא. אם כך הוא הבין, שהגורם לסילוק השכינה, איננו איזה חטא שנמצא בקרב השבטים. אם כן יש חסרון אחר, והוא בקש לגלות את ה'קץ' - הוא חיפש איפה נמצאות האותיות קו"ף וצד"י בשמות של בניו, וראה שגם אותיות אלו - נעלמו משמותיהם. אז נתירא יעקב אבינו, כי אז הוא הבין שיש קושי לעם ישראל להביא את הקץ.
השאלה היא אם כך, מי יכול להביא את הקץ? הכח של הבאת הקץ הוא הכשרון הפוליטי, לצאת מעבדות האומות, כדי לשוב לארץ ישראל ולהקים מחדש מדינה. הכשרון הזה בא בירושה מיצחק אבינו, שדרשו עליו דורשי רשומות (מגלה עמוקות, אופן רל"ו): יצח"ק סוד ק"ץ ח"י. ק"ץ - מי שמסוגל לשלוט על הפוליטיקה, ח"י - מי שמסוגל להיות נצחי. הבין יעקב אבינו שהיכולת להיות ח"י - להיות נצחי, אכן עברה לזרעו, אבל היכולת הפוליטית - הק"ץ עברה לעשו. נתיירא יעקב אבינו כי הוא הבין שבאחרית הימים, יהיה צורך בהתערבותו של עשו על מנת להביא את הקץ, ואכן כך היה בדורנו, כאשר השואה זרזה את הבאת הקץ, וכאשר היינו זקוקים להסכמתם של אומות העולם, כדי להקים את מדינתנו.
אעפ"כ, יעקב אבינו מתנחם בכך שכל בניו שלמים באמונת ישראל, אע"פ שנראה לכאורה שיש אחד שעובד עבודה זרה, ויש אחד שהוא אפיקורוס, אבל, התברר לו באותה שעה, שבפנימיות כל הכופרים וכל האפיקורסים וכל עובדי עבודה זרה בישראל, מסתתרת אמונה אמיתית - אמונה בייחוד ה'. הדבר היה חשוב מאד לפני פטירתו של יעקב אבינו מן העולם, לברר שאכן כל היהודים הם באמת יהודים, ללא יוצא מן הכלל.