הרב אורי שרקי
ויגש - התשובה של אחי יוסף
טבת תש"ע
שלש השקפות שונות זו מזו מוסר יוסף לאחיו כשהוא בא לשפוט את מעשה המכירה. האחת מאשימה את האחים באחריות לנעשה: "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה". אך מיד הוא מוסיף שהדבר היה לטובה ושעל כן אין מה להצטער: "ועתה אל תעצבו כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני א-לוהים לפניכם". ולבסוף הוא אפילו מסיר מהם אפילו את מעשה המכירה: "לא אתם מכרתם אותי הנה כי הא-לוהים", ולפי זה ניתן אפילו לומר שהם היו שותפים במצוה! נראה שכוונת התורה היא ללמדנו שערכו של מעשה נמדד לפי כוונתו של העושה. כל עוד לא שב בתשובה, מיוחס המעשה אליו עם כל האשמה המתלוה אליו. לאחר שחזר החוטא בתשובה, אפילו מיראה בלבד, יש ביכולתו לראות את ההשלכות החיוביות של המעשה הרע: "למחיה שלחני". וכשעושה תשובה שלימה מאהבה, יכול הוא להתבונן במהלך הכולל של ההשגחה ההופך את הזדונות לזכויות.