הרב אורי שרקי
בין קבלה לפילוסופיה - נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה
סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות
בעריכת ר' אברהם כליפא
מדרגות מדרגות יש בזהות האנושית. אנחנו רגילים באופן שטחי ביותר לזהות את עצמנו עם הגוף שלנו ולכן אנו אומרים למישהו שדוחף אותנו באוטובוס: "אל תיגע בי", כאילו שהגוף שלי הוא אני. יש במידה מסוימת צדק בדבר זה, מפני שכשאנחנו מתהלכים בעולם הזה, אנחנו מתהלכים מתוך תחושה שאנחנו מאוחדים עם הגוף. אך אם נקדיש מעט מחשבה נשים לב שדבר איננו מדוייק, שהרי אם חלילה נקטע איבר מאיברי גופו של האדם, האני שלו נשאר אותו אני, כך שהוא איננו מזוהה עם הגוף בכללותו. החלק שבי שאומר "אני", הלא הוא הנפש, המתהלכת בעולם הזה בתוך הגוף עד כדי כך שהזוהר אומר: "נפשא וגופא, חד הוא", הנפש והגוף עניין אחד הם. כלומר בעולם הזה הנפש מתגשמת ומתממשת בתוך הגוף, אך לאמיתו של דבר האני שלי עומד למעלה מן החיים הגופניים.
ההכרה האמיתית של האדם לא נעצרת כאן, ויש למעלה מן הנפש: הרוח. רוח - מלשון שאר רוח, איש רוח - הוא מה שמנשא את האדם, נותן לו כנפיים, התחושה האומנותית, היכולת לראות את הדברים קצת יותר מגבוה. דבר זה נמצא באדם בתור רוח.
הנשמה היא האני העליון, האדם האמיתי. מעטים הם בני האדם שחיים בתודעה את הנשמה שלהם, כמו שהם חיים את הנפש. הנשמה אצלנו רק מאירה מרחוק ונותנת לנו כיוון בחיים, תחושה שיש לאן ללכת, אופטימיות שהחיים לא מסתיימים בעולם הזה, שיש גם הישארות הנשמה.
נפש ורוח ראשי תיבות "נר", "נר ה' נשמת אדם". לכל אדם יש נר שמאיר את האפלה הפנימית שלו, ולמעלה מזה הנשמה שהיא ההדרכה הא-לוהית. לרוב בני האדם הקשר עם הנשמה הוא קשר עם האומה, כלומר עם החברה הכללית שאליה הם שייכים. ניתן לומר שהנשמה היא האחיזה שלי בכלל ישראל.
למעלה מן הנשמה, החיה. כאשר אני אומר "הנפש שלי", "הרוח שלי", "הנשמה שלי", מי הוא אותו "אני" שאליו מייחסים את שלושת הדברים הללו? ישנה חיות כוללת ומאחדת לכל חלקי האדם, הלוא היא החיה. כפי שאמר הנביא יחזקאל "רוח החיה באופנים", כלומר אופנים שונים של התגלות החיה. החיה הינה חיות כללית שאיננה מבחינה בין חומריות לגשמיות, נשמתיות וגופניות. אם כן יש לאדם נפש רוח נשמה וגם חיה כוללת המקיפה את הכל.
לכל זה יש גם שורש עליון, אחיזה באינסוף. ההוויה שלנו היא כמין התגלות, מין נטף של הרצון הא-לוהי הכללי, אור אינסוף. כמין חיבור בין האדם הגלוי, לבין אור אינסוף. קשר זה נקרא יחידה, הייחודי לכל אחד ואחד מאיתנו, מה שדוד המלך ע"ה קורא "יחידתי", היחידה שלי, שהוא התפקיד המיוחד שבשבילו אני באתי לעולם.