הרב אורי שרקי
פרקי אבות (ב'-י"ג) - "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך..."
סיכום שיחה בערוץ 7
שיכתוב ועריכה: ניסן יואלי
"הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה (שְׁלשָׁה) דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס. וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ."
"הם אמרו שלשה דברים". כל אחד מחמשת התלמידים של רבן יוחנן בן זכאי, היה אומר שלשה דברים כדי לברר את שיטתו. למשל: אם רבי אליעזר לימד אותנו שהדרך הטובה היא "עין טובה", כדי ללמוד מהי עין טובה, עלינו לדעת שלשה דברים. כל אחד בחר לדבר על שלשה דברים משום שכל אחד כולל בדבריו שלשה יחסים אשר לאדם: התחום שבין אדם למקום, התחום שבין אדם לחברו והתחום שבין האדם לעצמו. אנו רואים כיצד הדברים הבאים לידי ביטוי, למשל במשנה של רבי אליעזר: "רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס. ושוב יום אחד לפני מיתתך. והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה", יש כאן לכאורה כבר יותר משלשה דברים, "שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש". אבל אם נבחן את אופי הדברים, נראה שיש באמת רק שלשה דברים. "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס" - זאת היא ה"עין הטובה" - ב"בין אדם לחברו", זאת רק מידה אחת. "ושוב יום אחד לפני מיתתך" - זה "בין אדם לעצמו". "והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה" - זה "בין אדם למקום". "והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה", כי ה' יתברך תובע את עלבונם "שנשיכתן נשיכת שועל".
אפשר גם לראות במשנה זו את כל חייו האישיים של רבי אליעזר בן הורקנוס, שנכווה מאד מגחלתן של חכמים, כאשר נידו אותו על כך שלא רצה לחזור בו מדעתו נגד הרבים (ב"מ נט, ב), וגם הם נכוו מגחלתו, שהרי בגלל קללתו הם מתו מיתה משונה (פסחים סט, א וסנהדרין סח, א). וכמו כן גם אמרו "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס" זהו מוסר אישי שרבי אליעזר בן הורקנוס מפנה לעצמו כדי שלא יקפיד על חבריו יתר על המידה. "ושוב יום אחד לפני מיתתך" - כנראה יש גם רמז למה שקרה בסופו של דבר לרבי אליעזר בן הורקנוס שיום אחד לפני מתתו נתפייס עם חבריו אשר נידוהו (סנהדרין סח, א).