הרב אורי שרקי
פרקי אבות (ב'-ג') - "הוו זהירין ברשות"
סיכום שיחה בערוץ 7
שיכתוב ועריכה: ניסן יואלי
"הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן. נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן. וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ."
משנה ג של פרק ב במסכת אבות היא המשך דברי רבן גמליאל ברבי. על שום מה ראה רבן גמליאל לומר "הוו זהירין ברשות" - כלומר בשלטון? מכיוון שהיה רבן גמליאל נשיא ישראל, היה בא במגע עם השלטון הרומי. לכן הוא לא יכול היה לומר כפי שאמר שמעיה, בן זוגו של אבטליון, בפרק הראשון (משנה ט) "אל תתודע לרשות". אין לו אפשרות לרבן גמליאל שלא להתוודע כלל וכלל לרשות. שמעיה, אמנם, היה נשיא, אבל יחד עמו היה גם אבטליון. לכן שמעיה יכול היה לפרוש מעניני הציבור ולסמוך על כך שאבטליון יתוודע לרשות. אבל בזמן רבן גמליאל, שכבר אין זוגות, והוא לבדו בהנהגת העם, חייב הוא לפגוש את הרשות. אבל הוא מזהיר "הוו זהירין ברשות - שאין מקרבין לו לאדם אלא לצרך עצמן, נראין כאוהבין בשעת הנאתן" - כפי שהיה בין אנטונינוס לרבי, אביו של רבן גמליאל. יתכן שיחסו החיובי של אנטונינוס כלפי רבי יהודה הנשיא, נבע גם מאינטרסים כל שהם. "ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו" - כאן יש רמז לירידת קרנה של הנשיאות בזמן רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא ושאר האמוראים שבאו אחריו. יש כאן הדרכה שלא לסמוך על הרשות, ולסבור שהפוליטיקאים תמיד אידאליסטים הם.