הרב אורי שרקי
פרקי אבות (א'-י') - "אהוב את המלאכה..."
סיכום שיחה בערוץ 7
שיכתוב ועריכה: ניסן יואלי
"שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת."
שמעיה ואבטליון, היו מגדולי ישראל וראשי הסנהדרין. הם זכו לכך על אף היותם גרים, ובזה נתקיימה המצווה של "ואהבת את ה' א-להיך" (דברים ו, ה) - האהיבהו על בריותיו כדרך שעשה אברהם אביך (ספרי ואתחנן, לב), שצריך לקרב את הגרים. נדון בדברי שמעיה: "אהב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתוודע לרשות".
אהבת המלאכה היא דבר אופייני ביותר לעם ישראל. מצאנו אצל בעלי הדתות ובעלי המיסטיקות שבעולם כולו, נטייה להתנתק מן העולם הזה. האדם השלם, האדם האמיתי - מתבודד, מתבונן בסתרי לבבו בפנימיות הבריאה, בנשמת העולם, ואיננו עסוק כל כך בענייני העולם הזה. בזה מסתתר כמין גידוף, כעין התרסה כלפי מעלה, שהרי כשהקב"ה ברא את עולמו, בראו יחד עם הרוחניות והגשמיות, עם עסקי החיים הפנימיים ועם עסקי החיים החיצוניים: המלאכה והכלכלה והתרבות. לכן דווקא אמונת הייחוד העברית ש"ה' א-להינו, ה' אחד", מחייבת שאנו נאהב את המלאכה, משום שאנו אוהבים את העולם הזה - עולמו של הקב"ה. בבודהיזם מקובל שתכלית האדם להיות נזיר. מי שאיננו נזיר יפרנס כראוי את הנזירים ויזכה שבגלגול הבא אף הוא יהיה נזיר. זו גישה פסימית. לעומתה, אומר שמעיה "אהב את המלאכה", כדרכו של תלמידו של שמעיה הלוא הוא הלל הזקן, שאהב את המלאכה, ומאהבת המלאכה נהיה לבסוף נשיא ישראל - הוא וזרעו לאורך דורות רבים.
"ושנא את הרבנות". הרבנות במובן של בתקופת המשנה היא - שררה, לאו דווקא רב במובן המודרני, אלא השלטון הפוליטי. היה לשמעיה עוד תלמיד הידוע לנו מן המקורות - ושמו מנחם, שעשוי היה להיות נשיא הסנהדרין, ועזב לעבודת המלך, כנראה הורדוס. ולכן שמעיה מדריך אותנו - אל תתאווה כל כך לתפקידים בעלי ערך פוליטי, עדיף שתאהב את המלאכה ותשנא את הרבנות. אבל כאן מתעוררת שאלה. אם באמת צדיקים יקיימו את המשנה הזו, אז מי ישמש ברבנות? מי יהיו בעלי השררה? דווקא הרשעים, שלא אכפת להם מדברי שמעיה?! שמא נפקיר את העולם בידי אוהבי הרבנות? על זה אומר רבינו חיים מוולוז'ין, שאין כוונתו של שמעיה להדריך את האדם שלא לקבל תפקיד ציבורי. אלא אדרבה: תקבל תפקיד ציבורי, ומה שיכבדו אותך בגלל שיש לך תפקיד כזה, את זה עליך לשנוא - שנא את הרבנות שאתה מחויב לשמש בה. לא מפני שאתה שונא את הרבנות לא תשמש ברבנות. שמש ברבנות אך שנא את הכבוד ואת כל העצמה שזה נותן לך.
"ואל תתוודע לרשות" - מהי הרשות שאין להתוודע אליה? אם מדובר במלכות ישראל, במלכות שמים, מה רע בלהתוודע לה? אלא ששמעיה חי בזמן התחלת שלטונו של הורדוס, שהיה רשע. לרשות כזו אל תתוודע. אבל כשחוזרת מלכות ישראל לתקנה, בוודאי ובוודאי שלא רק שיש להתוודע לרשות אלא יש להשפיע על הרשות שפע קדושה וטהרה.