הרב אורי שרקי
פרקי אבות (א'-ז') - "הרחק משכן רע..."
סיכום שיחה בערוץ 7
שיכתוב ועריכה: ניסן יואלי
מסכת אבות, פרק א', משנה ז':
"נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת"
דבריו של נתאי הארבלי במשנתנו הם השלמה לדברי בן זוגו יהושע בן פרחיה. "הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפרענות". הדברים האלו של נתאי הארבלי שבאים להזהיר אותנו מהתחברות אל רשעים, הם הצד השני של המטבע של דברי יהושע בן פרחיה במשנה הקודמת: "הוי דן את כל האדם לכף זכות". שכן ישנן שתי הנהגות לאדם: אם מסוגל האדם לדון את כל האדם לכף זכות, הרי שהתוצאה מכך היא שאין רשעים. מי שמסוגל לדון את כל האדם לכף זכות, עליו לא נאמרה האזהרה "אל תתחבר עם הרשע", שהרי אצלו אין רשע. כי לימוד הזכות שאותו אדם מלמד, עושה אותו לאדם אקטיבי, פעיל, ולכן אין לו שום צורך בהתגוננות, שהרי הוא תמיד בהתקפה. התקפה של זיכוי הרשעים - הפיכתם לצדיקים. מה שאין כן, מי שאין לו כח כזה, מי שכוחו חלש, והוא מושפע מן החברה, עליו נאמר: "אל תתחבר לרשע", וההבדל הוא כהבדל שבין שני צדיקים מימי קדם: אברהם ולוט.
אברהם היה צדיק פעיל, כל מקום שבו אברהם הגיע הוא הפך את הפושעים לצדיקים, משום שאברהם היה חי בעולם שכולו "סדום ועמורה", לכן לא הייתה לו ברירה. כדי להיות צדיק היה עליו להיות היוזם, ולהתחבר לרשע ולהופכו לצדיק. מה שאין כן לוט, שהיה צדיק חלש יותר, היה צריך לחיות במחיצתו של צדיק גדול ממנו, במחיצתו של אברהם. ודווקא הזדקקותו ללכת לתקן את אנשי סדום ועמורה, היא זו שהפילה אותו.
המשנה הזו באה אם כן להזהיר, שאם אינך כיהושע בן פרחיה, המסוגל לדון את כל האדם לכף זכות, אז הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפורענות, שיכולה להגיע על ידי הרשע.
כיוצא בדברים האלו אמר הרב קוק בזמנו באגרתו המפורסמת אגרת תקנ"ה, שנשלחה אל גאון עולם הרידב"ז. שם הרב מגולל את כל שיטתו בדבר קרוב רחוקים, שם גם מסביר הרב, ששיטתו זו של קירוב הרחוקים וחשיפת הסגולה הפנימית שבהם, איננה נחלת כל אדם. וכך הם דבריו: "נשמות כאלו, אם יזדקק לקרב אותם, מי שאין בו דעה עמוקה של טביעת עין, לדעת לחלק בין הצד הסגולי הפנימי הקדוש שבהם, ובין הצד הבחירי המקולקל שבהם, שהוא מקיף את נפשם כחוחים וקוצים הסובבים שושנה, הוא יוכל להתקלקל הרבה ח"ו, וללמוד ממעשיהם, ולהידבק בצד הרע שבהם, והוא - מחויב להתרחק מהם, והשי"ת נותן בלבבו רצון זה, ומחשבה זו של שנאה ושל התרחקות, כדי שלא יבולע לו".
יש פה לימוד זכות נפלא של הרב קוק על אלה ששונאים את החילוניים. הם שונאים מפני חולשתם, הקב"ה רוצה להציל אותם, שהרי אם הם לא ישנאו הרי שגם הם בעצמם יפלו בפח של החילוניות. וברחמיו הרבים הציל אותם הקב"ה ע"י תרופה מרה שהיא תרופת השנאה. כמובן רצוי שכל אחד ישאף להיות במדרגת אותם הצדיקים שאינם זקוקים לתרופות רעות כאלו, אלא אדרבא להיות ממזכי הרבים, להיות מי שיודע לגלות בכל אחד את צד הזכות שבו, וממילא כבר לא יהיו רשעים ולא נזדקק להדרכה של "אל תתחבר עם הרשע".