הרב אורי שרקי
פרקי אבות (א'-ו') - "עשה לך רב וקנה לך חבר..."
סיכום שיחה בערוץ 7
שיכתוב ועריכה: ניסן יואלי
מסכת אבות, פרק א', משנה ו':
"יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת"
יש כאן הדרכה של יהושע בן פרחיה כיצד האדם יצליח את חייו. הוא זקוק לשלושה מרכיבים: עשה לך רב - כדי ללמוד ממנו תורה. וקנה לך חבר - כדי שאותה התורה, תחדור בחיים. יש צורך בחבר כדי לחלוק איתו את סודותיו. והוי דן את כל האדם לכף זכות - שהרי כאשר למד האדם הרבה תורה, ויש לו חברים, יש לו נטיה לפסול כל מה שאינו עולמו. יש לו נטיה לפסול כל מי שאין לו תורה, וכל מי שאינו חברו. לכן אע"פ שעשית לך רב וקנית לך חבר, בכל זאת עליך לדון את כל האדם לכף זכות.
הביטוי "והוי דן את כל האדם לכף זכות", מצריך קצת הרחבה. הרי נאמר "הוי דן את כל האדם", היינו צריכים לומר הווי דן כל אדם. כל האדם - פירוש הדבר שאם אתה דן את האדם מצד אחד של אישיותו, תמיד תמצא צד של חובה. דווקא כשאתה מסתכל על מכלול האדם, דווקא אז אתה יכול לדון אותו לכף זכות. משום שפעמים רבות, כאשר יש לאדם חיסרון בנפש, חיסרון במידות, חיסרון במעשים, לפעמים החיסרון הזה בא להשלים אצלו חיסרון אחר. אלמלא אותו חיסרון, הבולט לעין, ייתכן שהיה מתקלקל ומגיע לגרוע יותר מכך. לכן אמר הרב קוק בספרו מוסר אביך, שכאשר באים להוכיח את חברו, על איזה חיסרון המצוי בו, יש להיזהר שלפעמים ע"י התוכחה, יסולק החיסרון אמנם, אך הדבר הזה יפתח פתח לחסרונות גדולים יותר. לכן לא כל תוכחה היא רצויה, לפעמים יש להסתכל על כל האדם בכללו, ואז רואים גם את מכלול חסרונותיו שגם הם מטים את הכל לכף זכות.
עוד יש להרחיב. מי הוא כל האדם? את מי באים לרבות? הרי יכלו להגיד 'הווי דן את חברך לכף זכות'. אלא נאמר "הווי דן את כל האדם לכף זכות", אפילו את אומות העולם. שאפילו אומות העולם ראוי שיהיה להם רב ויהיה להם חבר. אמנם לא הרי התורה הנלמדת אצל אומות העולם כהרי התורה הנלמדת אצל ישראל. אבל ברור שגם לאומות העולם יש מסר למסור להם. לכן הווי דן את כל האדם לכף זכות, שגם להם יש שייכות בלימוד חלקים של התורה הנוגעים להם, כדברי ר' מאיר (סנהדרין נט.) שאפילו נוכרי שעוסק בתורה - כלומר בתורה שלו, הרי הוא ככהן גדול, ואל תפסול את כל האדם.
ייתכן גם להוסיף מצד ההקשר, דברים שאמר בזמנו הרב אשכנזי ז"ל: "עשה לך רב וקנה לך חבר, והווי דן את כל האדם לכף זכות" אפילו את הרב ואפילו את החבר. מפני קורבתו של האדם אל רבו, וקורבתו של האדם אל חברו, הרי קל לו יותר לראות את פגמיהם, ולכן המשנה מדריכה - גם ממי שקבלת תורה, ואתה מרגיש בחובה כלפיו משום שיש לך איזו שהיא נחיתות מוסרית כלפי מי שנתן לך, אעפ"כ אל תמרוד בו. משום שישנה נטיה טבעית של האדם למרוד במי שעשה לו טובה. על כן נאמר "עשה לך רב וקנה לך חבר, והווי דן את כל האדם" גם מי שכלפיו יש לך חובות תדון אותו לכף זכות.