הרב אורי שרקי
פרקי אבות (ג'-י"ד) - "המחלל את הקודשים..."
סיכום שיעור משנת תשס"ו - עוד לא עבר את עריכת הרב
מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ד':
"רבי אלעזר המודעי אומר: המחלל את הקודשים והמבזה את המועדות והמלבין פני חברו ברבים והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא".
הדברים האלה חמורים מאוד אבל זה נראה קצת חריף הרי מדובר על יהודי שיש לו תורה ומצוות ומעשים טובים. המשנה הזאת גם, כביכול, סותרת משנה מפורשת במסכת סנהדרין שבה נאמר: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים ואפיקורס" - זה לא כולל אף אחד מהדברים המוזכרים במשנה שלנו.
המהר"ל מפראג שואל את השאלה הזאת, וב"דרך חיים" עונה שכל החמישה האלה הם סעיפים של האומר "אין תורה מן השמיים", כי כל חמשת הדברים האלה הם ההחלטה שאין קדושה בעולם. אם אין קדושה בעולם, אז גם לא תתכן תורה מן השמיים. כלומר, כל אלה הם סימפטומים לכך שאותו אדם אינו מקבל את התורה מן השמיים, כי הוא אומר שאין דבר קדוש בעולם, והסימפטומים האלה באים לידי ביטוי בחמישה דברים.
"המחלל את הקודשים..."
קודשים הם קורבנות. הקורבנות עשויים מבהמות. המושג של קורבן הוא שקדושה יכולה לחול על הבהמה. זה מזעזע אם חושבים שקדושה חלה על שרירים, על נקניקיות, שפוגשים את הא-לוהות דרך הנקניקיות האלה. "המחלל את הקודשים" הוא אדם שמבזה את הקודשים. הם חולין בשבילו, הוא לא רואה קדושה באכילת קודשים.
למשל בהגדה של פסח כתוב: "רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם". הוא אומר את זה בזמן שאוכלים את קורבן הפסח. הוא רואה את כל המשפחה, כולם צדיקים, כולם חסידים, אוכלים בשר צלוי ואומרים: "זה קדוש, זה עבודת השם", והוא שואל: "מה העבודה הזאת לכם?" - "לכם ולא לו". הטענה של הרשע היא: "אתם לא מתכוונים באמת לקב"ה, אתם מתכוונים לבטן שלכם, זה טעים לכם". הוא לא צודק והתשובה אליו היא: "אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה עשה השם לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו". כלומר, הקב"ה החליט שהעבודה הזאת תהיה לנו ולא לו. לכן כשאנחנו עושה למעננו, אנו עושים למענו. זו קדושת השולחן של היהודי. כשהוא ממלא את בטנו זו עבודת ה' שלו. אגב, האם הרשע, המעלה את הטיעון הנ"ל, חושב שהוא מסוגל לא לדאוג לעצמו? הוא הוציא את עצמו מהכלל ולכן הוא לא שם לב שגם הוא כזה. "ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר" - אם הוא היה שם לב שגם הוא כזה, הוא לא היה כופר בעיקר.
"המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות..."
מועדות הם חול המועד. מדובר באדם שלא מתייחס אל חול המועד כאל זמן שיש בו קדושה. מה שקובע את המועדות, כמו מה שקובע שזה לילה ולא יום, זה שקיעת השמש. זה משהו שהוא בסדרי הכוכבים, זה העולם האמצעי. הקדמונים היו מחלקים את העולמות לשלושה חלקים: העולם השפל, העולם האמצעי והעולם העליון. העולם השפל זה העולם שלנו כדור הארץ, העולם האמצעי זה הכוכבים והעולם העליון זה עולם המלאכים. איפה האדם בכל זה? לאדם יש יסוד תחתון, בהמי, ויסוד עליון. יש ארבעה סוגים של מציאות: העולם השפל, העולם האמצעי, העולם העליון והאדם, שיש בו שני חלקים - סה"כ חמישה. זה בדיוק מה שכתוב כאן:
"המחלל את הקודשים" - זה אותו אחד שאומר שאין קדושה בעולם השפל, לא יכול להיות שבשר על האש יהיה קדוש.
"והמבזה את המועדות" - זה אותו אחד שלא רואה קדושה בעולם האמצעי, כי הוא לא רואה שמהלך הכוכבים יכול להכיל קדושה.
"והמלבין פני חברו ברבים והמפר בריתו של אברהם אבינו" - אלה שני חלקי האדם. באדם יש גם גוף וגם נשמה. קדושה בגוף זו ברית המילה, וקדושה בנשמה זה הכבוד שצריך לתת לאדם. אם האדם מלבין פני חברו, סימן שהוא לא מתייחס בכבוד של קדושה אל נפש האדם. אם האדם מפר בריתו של אברהם אבינו, סימן שהוא לא מייחס קדושה לגוף האדם.
"והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה" - אינו מתייחס בקדושה אל התורה, שהיא באה מהעולם העליון.
ז"א, שהאדם הזה אין לו יחס אל הקודש כלל וכלל.
שאלה: מה זה "לגלות פנים בתורה שלא כהלכה"?
תשובה: זה שהוא נותן דרשות של דופי. עושה צחוק מדברי משה. בגמרא כתוב על מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי. אמר: "וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא 'ואחות לוטן תמנע'?!". מנשה מלך יהודה היה עושה צחוק מדברי משה. אז אף על פי שיש בידו של אדם כזה תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא, כי מעולם לא היה לו קשר אל הקודש. בעוד שרבי דוסא בן הרכינס, שדיבר על שינה של שחרית, יין של צהריים וכו', הזהיר משקיעה לתוך החומריות, רבי אלעזר המודעי מזהיר מיחס לא נכון אל עניינים שברוח.
שאלה: האם אי אפשר להגיד את זה על כל אדם שעובר עבירה במזיד, שהוא מפר את הקודש?
תשובה: לא. כי זה שאדם עובר עבירה במזיד, זה לאו דווקא מתוך השקפה שהקודש אין לו ערך. הוא יכול לעבוד עבירה במזיד בגלל יצר הרע.
שאלה: ואם הוא עובר עבירה במזיד בשביל להכעיס?
תשובה: השאלה מכוח מה הוא רוצה להכעיס. אם הוא רוצה להכעיס מכיוון שהוא סבור באופן פנימי שאין ערך לקודש, אז באמת אין לו חלק לעולם הבא. אבל אם הוא מכעיס בגלל שהוא רוצה להתנקם בחברה הדתית, כי הרבנים הרגיזו אותו כשהוא היה ילד קטן, או שאמא שלו הכריחה אותו לצאת לבית הכנסת ממיטתו הנעימה, אז זה עוד לא "אין לו חלק לעולם הבא". הוא צריך פסיכולוג בסה"כ.