הרב אורי שרקי
רבי אליהו בן אמוזג
סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא
הרב אליהו בן אמוזג, חכם מחכמי איטליה במאה ה-19, כיהן כאב בית הדין של קהילת ליוורנו המעטירה, ואף היה מחשובי המקובלים שבדורו, ויחד עם זה היה מעורה במידה רבה מאוד בתרבות זמנו.
רבי אליהו בן אמוזג התייחס לכל ההתמודדויות הרוחניות של דורו, ולצורך זה השתמש רבות במחקר ובידיעותיו בפילוסופיה ועל הדתות. הוא חיבר ספר טעם לש"ד (ראשי תיבות "ל'ש'מואל ד'וד"), כתשובה לבן דורו שמואל דוד לוצאטו, שד"ל, שכתב ספר ויכוח נגד הקבלה. בספר זה, מוכיח רבי אליהו בן אמוזג בטוב טעם ודעת את קדמותה של תורת הקבלה ומביא ראיות לאוטנטיות וללגיטימיות שלה בתוך הנוף של היהדות, בין היתר על ידי הסתמכות על המחקר והתבוננות בראשיתה של הנצרות.
רבי אליהו בן אמוזג אף כתב פירוש נפלא על התורה בשם "אם למקרא", בו הוא עוסק בשאלות הגדולות של הפילוסופיה של זמנו, כגון הוכחת מציאות ד', תשובה לביקורת המקרא והתמודדות עם תורת האבולוציה. בכדי לקבל הסכמה לספרו זה, שלחו אל רבני ירושלים, שהשיבו לו בחרם, בעקבות תגובתם התקיפה של חכמי חאלב, משום שלא היו רגילים לעובדה שרב בישראל משתמש במקורות זרים ואפילו עבודות זרות בכדי לבאר את תורת משה. בגדולתו, הרב אליהו בן אמוזג ידע להכיל את הכל, באופן המכונה אצל חכמי הקבלה "העלאת ניצוצות".
ממפעליו הגדולים של הרב אליהו בן אמוזג היה חידוש תורת בני נח. כאשר הגיע אליו מועמד לגיור מצרפת בשם אמה פלייר (Aimé Pallière), והבחין הרב שאותו אדם איננו מתאים להתגייר, הציע לו להיות הכהן הגדול של תורת בני נח המתחדשת. רבי אליהו בן אמוזג כתב עבורו ספר גדול בשם "ישראל והאנושות", שבו הוא מבאר את המסרים האוניברסליים של היהדות. למרות שבמובן האישי תולדות חייו של אמה פלייר לא העידו על הצלחת יוזמתו של הרב אליהו בן אמוזג, אך הרעיון המשיך להתגלגל עד ימינו.
כמו כן, מצאנו ביקורת מעמיקה של רבי אליהו בן אמוזג בעיקר כלפי הנצרות וגם כלפי האיסלם, בספרו "מוסר יהודי ומוסר נוצרי". יש לציין שהוא כתב בשלוש שפות: עברית, כמו כל חכם בישראל, צרפתית, שפת הפילוסופיה בזמנו, ואיטלקית, שפתו המדוברת, מלבד ידיעות רחבות בשאר השפות.
רבי אליהו בן אמוזג מהווה דגם של החכם המושלם, המתמודד עם כל אתגרי תקופתו.