הרב אורי שרקי
רבי נחמן מברסלב
סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא
רבי נחמן מברסלב מהווה חוליית הקשר המחברת בין תורת החסידות, מיסודו של הבעל שם טוב, העוסקת בתורת הפרט של עם ישראל, אופן גילוי הא-לוהות בכל יהודי ויהודי באשר הוא, לבין תורת ארץ ישראל, מיסודו של הראי"ה קוק, העוסקת בעיקר בעניין קדושת הכלל, הופעתו של הקב"ה דרך התחיה הלאומית של עמו. הרי שרבי נחמן מברסלב הינו המעבר מן הפרטיות אל הכלליות.
מעמדו זה מתבטא ביחסו אל ארץ ישראל: כאשר ניסה הבעל שם טוב לעלות אל ארץ ישראל, בדרך הרגיש שהשטן עומד לנגדו ומפילו מכל מדרגותיו הרוחניות והחליט לחזור לאירופה. לעומתו, רבי נחמן מברסלב, שגם חווה חוויה דומה בעלותו אל ארץ הצבי, המשיך בדרכו, הגיע אל מחוז חפצו, וזכה למדרגה רוחנית שכמותה לא זכה בכל מה שלמד מקודם, ושב לאירופה כדי ללמד את מה שהשיג בארץ ישראל.
נראה לבאר שקדושת הכלל היא זו שעמדה בפני הבעל שם טוב, ומאחר ושליחותו האלוהית של הבעל שם טוב היתה לגלות את תורת החסידות, דהיינו קדושת הפרט, זמנה של קדושת הכלל טרם הגיע, והיוותה עבורו סכנה, מפני שהמעבר אל קדושת הכלל דורש מחיקה זמנית של קדושת הפרט, המביאה למשבר רוחני. אכן, עם ישראל שהחליט לשוב לקדושת הכלל החל מהמאה ה-19, התחיל לעלות לארץ ישראל ונהיה חילוני.
אך רבי נחמן מברסלב, על אף שהרגיש במשבר הזה וראה כיצד מדרגתו הפרטית בסכנה, ידע שהוא הולך לקראת דבר גדול, והמשיך את נסיעתו.
מבין כל גדולי החסידות, מצאנו במשנתו של רבי נחמן התעסקות ישירה וממוקדת בשאלת הכפירה. זאת משום שהוא הבין שעם ישראל עומד בפתחה של תקופה שבה השאלות היסודיות ביותר באמונה תשאלנה, והכין מחיה גדולה לדורות הבאים. בכתביו כבר נמצאות כל ההתמודדויות עם ההשקפה הפוסט-מודרניסטית, מה שמסביר את הרלוונטיות הגדולה של משנתו בימינו.
בספר ליקוטי מוהר"ן, וכן בסיפורי מעשיות ובספר המידות, ניתן להבחין בדאגה ליסודות האוניברסליים של היהדות, כי רבי נחמן הרגיש שתהליך חזרת האומה לציון אינו מהלך לאומי פרטיקולריסטי בלבד, אלא חזרה אל ייעודה האוניברסלי.
יש להדגיש שלימוד מעמיק של משנת רבי נחמן דורש תחילה הפנמה של היסודות הפשוטים של היהדות המבוארים בספר הכוזרי, בספרי המהר"ל ובספרי הראי"ה קוק, אז תפיסתו העמוקה והאסוציאטיבית המיסטית של רבנו נחמן הופכת להיות לברכה ורלוונטית לדורנו.