הרב אורי שרקי
רב אשי
סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא
רב אשי, דור שביעי לאמוראי בבל, מפורסם בתור מחבר התלמוד הבבלי ביחד עם רבינא, "רבינא ורב אשי סוף הוראה" (ב"מ פו, א ועוד). יש לציין שמבחינה היסטורית, התלמוד נערך עריכה סופית כשני דורות לאחר מותם, ואחת הראיות לכך היא שמובאים בתלמוד דבריהם של חכמים שחיו כשמונים שנה אחרי רבינא ורב אשי. עם כל זאת, לכל הדעות רב אשי יזם מפעל חשוב זה והתחיל את עריכת התלמוד גם אם היא נמשכה מספר דורות.
לאחר ימי אביי ורבא, הוקמו מרכזי תורה רבים והרבה חכמים החלו ללמד בבתי המדרשות שבעריהם, דבר שגרם לאיבוד בלעדיותם ומרכזיותם של ישיבות בבל, עד כדי סגירת ישיבת סורא, הישיבה המפוארת שהוקמה על ידי רב בדור הראשון לאמוראים. בשל כך, קם רב אשי והקים מחדש את ישיבת סורא בכפר סמוך, מתא מחסיא, שהפכה לאימפריה תורנית. רב אשי "מלך" בראש הישיבה במשך ששים שנות שלווה, שבמהלכם נאספו שם חכמי בבל עם מסורותיהם, פסקים, חידושים או דיונים ששמעו מרבותיהם, וכך התחיל התלמוד להיערך.
רב אשי מהווה המשך ישיר לדמותו של רבי יהודה הנשיא, אך הם נבדלים זה מזה הבדל מהותי חשוב: רבי סיכם את כל התורה שבעל פה בהבאת המסקנות בלבד וכמעט ללא ציון המחלוקות, בדומה לליקוט הלכות פסוקות. הלומד בספר המשנה אינו יודע את מקורותיהן, השתלשלויותיהן וסברותיהן של כל הלכה והלכה, ולא ידע לפסוק במקרה דומה למתואר במשנה, אך לא זהה. לצורך זה, צריך היה לשחזר את הפרוטוקולים של השיחות שהתנהלו בבתי המדרשות מימי התנאים, עד פסיקת ההלכה, וזהו מפעלו הגדול של רב אשי.
בזכות זה, לומד התלמוד יכול להצטרף אל הדיון ולהמשיך אותו, ויכול אף לתרום את דעותיו וסברותיו. כך שהתלמוד הפך את המסורת של התורה שבעל פה למסורת חיה עד עצם היום הזה.