הרב אורי שרקי
רב (רבי אבא בר איבו)
סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא
רבי אבא בר איבו, הנקרא גם כן אבא אריכא - משום שהיה בעל קומה גבוהה, זכה לכינוי הסתמי "רב" כמו שרבי יהודה הנשיא זכה לכינוי "רבי", משום שהוא היה אחרון התנאים וראשון האמוראים, והגדול שבכולם. רב היה מקורב משפחתית לרבי יהודה הנשיא דרך רבי חייא דודו.
רב היה הנציג של תורת ארץ ישראל היורדת לבבל. בגלל הקשיים הגדולים שספג באותם הימים הישוב בארץ ישראל, החליט רב שהגיע הזמן להעתיק את מרכז התורה מארץ ישראל לבבל. רבי יוחנן חברו לא הסכים עמו ונשאר בארץ ישראל, וידה של ארץ ישראל נשארה על העליונה שהרי כלל נקוט בידינו: רב ורבי יוחנן, הלכה כרבי יוחנן.
רב מגיע אל העיר נהרדעא, בירת יהודי בבל ומקום מושבו של ראש הגולה. בנהרדעא שכנה הישיבה החשובה והקדומה של בבל שהוקמה בימי יכניה מלך יהודה, ומייצגת את התורה הבבלית בתקופת התנאים, תורה שלא באה לידי ביטוי במשנה משום שהרוב המוחלט של התנאים הידועים לנו הינם תנאים ארץ ישראליים. בנהרדעא רב נפגש עם ראש הישיבה שמואל, וכיון שלא רצה להתחרות עמו, המשיך את דרכו לעבר העיירה סורא והקים בה ישיבה.
מצאנו מספר מאפיינים מיוחדים לישיבת סורא:
- רב מחנך לאהבת ארץ ישראל, שהרי תלמידו הגדול וממשיך דרכו בראשות הישיבה, רב הונא, חינך את תלמידיו לעלות לארץ ישראל. ואכן לאחר פטירתו של רב הונא, ישיבת סורא התרוקנה מתלמידיה שעלו לארץ ישראל. לעומתה, ישיבת נהרדעא פיתחה רתיעה מעלייה לארץ ישראל, שהרי רב יהודה - תלמידו וממשיך דרכו של שמואל בראשות הישיבה - אמר: "כל הדר בבבל כאילו דר בארץ ישראל" (כתובות קיא, א) ועוד אמר: "כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה" (שם קי, ב).
- העיסוק בתנ"ך אצל האמרואים מצוי בעיקר אצל חכמי ישיבת סורא.
- הנטייה לפשט ולפשטות בלימוד בשיבת סורא, לעומת הנטייה לפילפול בישיבת נהרדעא ולאחר מכן בישיבת פומבדיתא, שירשה את מקומה.
- רב עומד על אופייה המקורי של תורת ארץ ישראל, ולכן הרבה לעסוק בהגדה ובסתרי תורה. כמעט כל האגדות העוסקות בסתרי תורה - כגון בפרק אין דורשין שבמסכת חגיגה שגונזות בתוכן את תורת הסוד של הדורות – באו מבית מדרשו של רב. תורת הסוד עברה לבבל דרך רב.
כל אלו מגמות לימודיות שמצאנו גם אצל כל חכמי הדורות ועד ימינו, ושורשם כבר נעוץ אצל רב ושמואל.
רב זכה לאריכות ימים מופלגה, ויתכן שאליו התכוון רבי יוחנן כאשר תמה: "איכא סבי בבבל?!" (וכי ישנם זקנים בבבל?!) (ברכות ח, א. וע' במאמר על רבי יוחנן).
רב איפשר את המשך התורה בגלות, שבסופו של דבר הפך להיות התלמוד הבבלי, המאיר את עיני עם ישראל עד עצם היום הזה.