ט"ו בשבט - מקור החג
י"ג בשבט תשס"ז
שאלה:
עלעלתי קצת לחפש מקורות לאכילת פירות ומצאתי כתבה בעיתון הארץ. אשמח לשמוע תגובות לטענה העולה שם, שכל מקור החג הוא שבתאי. אמנם מצאתי שמנהג זה מופיע במשנ"ב ובקיצוש''ע, אך האם אמנם שורש המנהג הוא שבתאי, אולי צריך לבטלו?
לגבי הספר "חמדת הימים", הרב משה צוריאל האריך לכתוב שזה ספר של רב גדול שלא היה שבתאי. אך צריך לבדוק באמת מה המקור לכך?
[מצורפת כתבה ארוכה מהעיתון הארץ.]
תשובה:
הברייתא המובאת בגמרא במסכת ראש השנה: "מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד (או בט"ו) בשבט", רומזת בעליל לכך שר"ע, שחי 1500 לפני הש"ץ שר"י, סבר שיש בתאריך הזה תיקון לחטא אכילת עץ הדעת, שהיה אתרוג לדעת חז"ל. מנהג אכילת הפירות הוא של חסידי אשכנז, וכן התפילה הנהוגה להתפלל על אתרוג כשר. והם חיו כ-400 שנה לפני השבתאים. בספר פרי עץ חיים (שער ראש השנה פרק א) לתלמידי האר"י נאמר שיש סוד לכל ארבעה ראשי שנים, וזה כולל ראש השנה לאילן. בספר שבט מוסר לרבי אליהו הכהן מאיזמיר, שחי בימיו של שבתאי צבי, נאמר בשם צוואת רבי אליעזר (חיבור קדמון מחסידי אשכנז הראשונים) שמנהג אכילת פירות בט"ו בשבט הוא מנהג ותיקין. ובמגן אברהם מובא המנהג בשם ספר "תיקון יששכר" שהיה תלמיד מהרלב"ח, בזמן האר"י והבית יוסף. כך שבעל חמדת ימים, יהיה מי שיהיה, וגם השבתאים, לא באו אלא להוסיף על המנהג הקיים.