דתיים לאומיים וחרדים

דתיים לאומיים וחרדים

י"ד באלול תשס"ו, ג' בתשרי ח' בתמוז תשס"ז, ו' בחשון תשס"ט, י"ג באלול תש"ע

שאלה 1:

1. אחת הטענות המרכזיות של העולם החרדי כלפי הדתי לאומי היא שרמת המחוייבות של החרדים לשמירת המצוות היא הרבה יותר גבוהה וגם אם יש ויכוחים על נושאים כמו א"י - הם הולכים אחרי רבניהם ואילו רבים מהדתיים הלאומיים "עושים מה שבא להם" בכל התחומים. בנוסף, ראיתי דבר שאמר רב חרדי (שכחתי את שמו אבל אני יודע שנספה בשואה) שלפני שה"מזרחי" יחזירו חילוני אחד בתשובה - 100 מתוכם יחזרו בשאלה. האם המציאות לא הוכיחה שהם צדקו?

2. האם מטרתנו,הדתיים הלאומיים, היא להחזיר את החילונים בתשובה ע"י השתלבות? אם כן - נראה שאנחנו לא ממש מצליחים כי רוב החוזרים בתשובה הם חרדים ודווקא בקרב הציבור שלנו יש נפילות רבות. אם לא - אז מה המטרה שלנו? האם אנו משלימים עם העובדה שכ"כ הרבה יהודים עזבו תורה ומצוות ואפילו מעודדים אותם ומצטרפים אליהם ונותנים להם עוד יותר לגיטימציה?

תשובה 1:

1. הטענה שמידת המחויבות של הדתיים הלאומיים לקיום המצוות פחותה מזו של החרדים היא שקר וכזב. מה שנכון הוא שלזכותם של הדתיים הלאומיים יאמר שרבים מצטרפים אליהם מאלה שאינם כל כך מקפידים במצוות. מה שאין כן אצל החרדים, שמי שעובר עבירה כגון שהולך לכדורגל בשבת, כבר אינו מרגיש שייך לבית הכנסת. אין בהרחקה זו שום צדקות, להיפך, למרות שזה משווק יותר יפה.

2. השאלה אינה כמה אנשים אתה מחזיר בתשובה כי אם מה האמת, או אם תרצה, מה הקדוש ברוך הוא רוצה. לגופו של עניין, פעולתו של המזרחי היא זו שמבחינה עובדתית הצילה את היהדות בארץ.

שאלה 2:

מדוע יש הבדלים בין החרדים לבין הדתיים הציוניים? אם כולם מאמינים בבורא עולם ובתורה איך זה שיש חרדים שממש פוסלים את היהדות הציונית?

תשובה 2:

ההבדל בין החרדים לציונים הוא בנקודת המוצא: החרדים סוברים שהיהדות היא דת ושישראל נבחרו למען התורה ולפי זה כל מי שרחוק במידה זו או אחרת מקיום המצוות, כגון החילונים, הינו יהודי לחצאין. מה שאין כן הציונות הדתית, שסבורה שהיהדות היא ראשית כל אומה - "ואעשך לגוי גדול" נאמר לאברהם , ולא "ואעשך לדת", ושהתורה היא בשביל ישראל לפי זה כל אשר בשם ישראל יכונה הינו חביב וראוי לקרבו.

שאלה 3:

1. האם ניתן להגדיר במדוייק במה באה לידי ביטוי המחלוקת בין הציבור הדתי-לאומי לבין אחינו החרדים ולנמק למה ולהביא לכך מקורות?

2. האם לדעתך יש טעם להתווכח בטענות, דרכו של מי רצוייה יותר בעיני הקב"ה? או שעלינו לומר "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" ולא להכריע האם זה נחשב "לעיגול" פינות או שזאת האמת המורכבת?

3. האם כשאני מחנך לדרך מסויימת אני משדר לתלמיד שהשני טועה, כי הרי אם הייתי חושב שהוא צודק הייתי כמוהו?! הרי אי אפשר לרקוד על שתי חתונות.

4. איך התחיל החינוך "הממלכתי -דתי" בארץ ולמה הנורמות של ההקפדה על מצוות התורה הם כאלה נמוכות כמו לדוגמא: מורות לא באות עם כיסוי ראש (חלקם) - למה המנהל לא בוחר דווקא מורות שיהוו דוגמא חיובית לתלמידים, למה אין התניה ודרישות של מנהל בית הספר כמו בבתי הספר התורניים הפרטיים של "נועם" וכדומה או כמו אצל הישיבות החרדיות ותלמודי התורה, למה אין דרישות גבוהות מהתלמידים שלומדים בממלכתי-דתי, אולי בגלל הזה בתי הספר האלה לא התקדמו משמעותית ברוחניות כבר שנים רבות?!

5. שמעתי רב חרדי מפורסם שנשאל בהרצאה "מה ההבדל בין אדם דתי לחרדי?" והוא טען שהציבור הדתי ודרכו פסולים, כי כתוב "שמי שכופר במצוה אחת - נחשב ככופר בעיקר" והוא הביא דוגמא שבציבור הדתי בענייני צניעות הנורמות המקובלות הם בניגוד להלכה כמו, תנועות הנוער, ריקודים מעורבים באירועים משפחתיים, ובתי בספר שלנו מעורבים, קשרים רומנטיים בין בנים ובנות, כלומר שאצל הציבור הדתי הפשרה היא "אידיאולוגיה" ואילו החסרונות או הנפילות אצל החרדים הם בגלל חולשתם במלחמתם עם יצר הרע וזה לגיטימי וצריך לתקן וגם החוטא החרדי מתבייש במעשיו ומחביא עצמו מהחברה כי הוא שונה ממנה ואילו אצל הדתיים מעשים אלו נעשים בפרהסיה כאילו זה מותר!!!

מה תגובת הרב על טענותיו?

תשובה 3:

1. החרדיות סבורה שהיהדות היא דת והצינות הדתית סבורה שהיא ביסודה אומה. מכאן הכל נובע.

2. ראוי לדון, אך יש לדעת שהדברים גם תלויים בשורש הנשמה של בעלי הדעות. יש לי על כך קלטת "סמיכת גאולה לתפילה" במכון מאיר.

3. השני טועה.

4. החינוך הממלכתי-דתי הציל את היהדות בארץ. בעוד שבחינוך החרדי לא היתה כל התמודדות עם הצורך לחנך המונים שאינם מתאימים לנורמה, החינוך הדתי לאומי היה מוכן לטפל בכולם, לפי מדרגתם ובהתחשב בדרגות הקפדה שונות. על כך מגיע לו מחמאות ולא ביקורת.

5. מעולם לא תמצא בציבור הזה מי שיטען שמצוה בטלה. אלא או שהם נכנעים ללחץ היצר הרע, או ללחץ המציאות, או שהם סוברים להלכה אחרת ממבקריהם. ניתן היה לפי טיעוני אותו מפורסם שהחרדים מבטלים מצוות, שאין צורך לערוך את רשימתם.

שאלה 4:

באלו דברים בא לידי ביטוי באופן מעשי המחלוקת בין הציבור הדתי לאומי לציבור החרדי? והאם לכתחילה עדיף שלא להתחתן עם בן זוג בעל דעות שונות (חרדי/דתי לאומי)? איזה בעיות יכולות להיות?

תשובה 4:

צבא, יום העצמאות, מלאכה, ועוד. בן זוג נבחר על פי החלטה להקים בית משותף ולכל אחד קריטריונים משלו.

שאלה ותשובה 5 (תשובת הרב מודגשת):

אני בחור ישיבה בהשקפה חרדית ואני מאמין באמונה שלימה שזה ההשקפה הנכונה.

ושאלתי רבנים חרדים האם מותר לשמוע רבנים מהציבור הדתי-לאומי וענו בשלילה.

ואני קצת בדילמה כיון שפעם שמעתי את כבוד הרב שליט"א ומאוד היתחברתי לשיעור ולנושאים שהרב מדבר עליהם.

שאלתי כזאת:

1. אם זה היה הפוך והיה שואל תלמיד של כבודו האם אפשר לשמוע וכו... מה כבודו היה עונה? שמותר.

2. מה יותר חשוב תורה או מדינה/לאום? המדינה היא קיום מצוה מן התורה. רמב"ן הוספה לסהמ"צ. עשה ד.

3. למה הרב בחר להיות בדתי-לאומי? זו מסורת הדורות של אבותי ורבותי.

4. מה היה אומר הרה"ג ר`אברהם יצחק קוק הכהן זצוק"ל על המצב בימנו של הצבור הדתי לאומי? אין לי מושג.

ישר כוח גדול על מה ששמעתי עד כה.