קודש וחול, מסקנות מחורבן גוש קטיף

קודש וחול, מסקנות מחורבן גוש קטיף

י"ח בטבת, ט' באדר א' תשס"ח

שאלה 1:

יש לי מספר שאלות, והן:

1. אני מבין שעיסוק במלאכה לצורך פרנסה וכן כל עיסוק קיומי נחשב 'חול'. אך אין אני יודע איך להחשיב עיסוק באומנות (ציור, פיסול, תאטרון וכו') וכן עיסוק במדע או מתמטיקה (כמובן לאו דווקא לצורך מעשי אלא עינוי) וכן עיסוק במלאכות השונות לשם שיכלול העולם?

2. האם אמורים ללמד גם מקצעות חול בבית ספר יסודי/תיכון ובאיזה מינון?

3. האם יש הבנות שונות בקרב תלמידי הרב קוק לגבי המושג של חיבור בין קודש לחול והרלונטיות לגבי דורנו ומה הן?

4. נראה לי שאני לא מצליח להבין את המושג של חיבור בין קודש לחול ולכן אודה לרב אם ייתן לי דוגמא (אשמח במיוחד אם הדוגמא תהיה מתחום המתמטיקה...)

תשובה 1:

1. כל עיסוק של חול עשוי להיות קודש לפי קדושתו של העוסק בו. מסילת ישרים פרק כ"ו.

2. בודאי, ובמינון משתנה לפי השאיפות והכשרונות של התלמיד.

3. אכן כן לצערי. אמליץ על הקלטת שלי "תורה ומלאכה" במכון מאיר.

4. המספר i מאפשר להבין מהי מציאות שלילית, טומאה.

שאלה 2:

א. הרב אלי סדן פרסם חוברת הנקראת "קריאת כיוון לציונות הדתית". במידה והרב קרא אותה, האם הרב מזדהה עם הדברים שנכתבו שם? לפי הבנתי הוא הולך באותו כיוון שעליו הרב מדבר הרבה בשנתיים האחרונות מאז הגירוש.

ב. שוחחתי עם ת"ח מסויים בנושא זה והוא עורר אותי לנקודה מסויימת שלא חשבתי עליה. יכול להיות שאחד הגורמים לכך שהגירוש התרחש הוא העובדה שהעם בישראל לא יכל לעמוד בפני התופעה הכ"כ מוצלחת מחד ומאיימת מאידך שישנו ציבור רחב שמצליח לאחד ולחבר בין הקודש לחול גם אם זה רק בתחומים של צבא, חקלאות והתיישבות?( בגוש קטיף הייתה דוגמית קטנה של המדינה האידאלית, כפי התבטאותו המופלאה של הרב צבי טאו שליט"א). ולכן האפשרות שהחיבור בין הקודש לחול יילך ויתרחב לא נראית כפתרון הבעיות שעומדות בפנינו, ולא שזה לא דורש מאיתנו ללכת בכיוון זה אלא שלא צריך לתלות בזה את כל הישועות

תשובה 2:

א. קראתי חלקים. נראה לי שיש בדבריו סתירה פנימית. מחד גיסא הוא אומר שצריך לתפוס עמדות בחול, אך מצד שני הוא אומר שזה ייעשה על ידי שיתרבו החדורים בהכרה של קודש, כלומר הלומדים רק תורה, ורק אח"כ, מי יודע מתי, יפנו אל כיבוש העמדות, בלי ביתברר מה הכשרתם ומדוע שיתנו להם את העמדות. האם ישלח את בניו להשיג תואר אקדמי?

ב. החול המדובר על ידי הוא בעיקר תפיסת הגה השלטון הפוליטי וזה לא היה בגוש קטיף. כמו כן האליטה הרוחנית של ציבור המתיישבים דוגלת בהסתגרות וזה מקרין על הכל. מלבד זאת בגוש קטיף פעלו ועדות הקליטה במלוא הקיטור עד הרגע האחרון.