מלוכה ודמוקרטיה

מלוכה ודמוקרטיה

כ' בתשרי תשס"ח, כ"א באדר א' תשע"א

שאלה 1:

ידוע שיש בחז"ל מחלוקת מהו צורת השלטון הרצוי. לדעת הרמב"ם, החינוך ועוד ראשונים מינוי מלך היא מצווה. ולדעת האברבנאל, ראב"ע, ספורנו, רס"ג ועוד זה רשות. ויש דעות כמו דעת האברבנאל שמינוי מלך אינו נחשב לדבר רצוי כלל והאידיאל שהקב"ה ימלוך עלינו בלי מלך ולא נהיה "עבדים לעבדים". ועולה מדברי האברבנאל שלדעתו דמוקרטיה זה השלטון המועדף.

השאלה:

1. האם יתכן שהלכה כאברבנאל? כיוון שהוא נחשב לפרשן והוגה דעות ולא לפוסק.

2. כיצד מסתדרת שיטת האברבנאל עם הציפייה למשיח? הרי אנו מתפללים לחזרת מלכות בית דוד ולביאת המשיח שהוא מלך.

תשובה 1:

1. תיתכן הלכה כר"י אברבנאל, שהיה גם גדול בכל תחומי התורה, גם אם כתב דעתו בספר פרשני. הלכה למעשה נראה כדעת הנצי"ב מואלוז'ין בעמק דבר עה"פ ואמרת אשימה עלי מלך, שמקרב בין שתי העמדות.

2. לפי הרב קוק, שלטון מלך המשיח הוא משום החיבה שהאומה חשה כלפי משפחת בית דוד שהיתה מושא תקוותינו בגלות הארוכה. כשהאומה תגיע לבגרות שראויה למי שאינו זקוק לעריצות, גם מלכות בית דוד תהיה בבחינת אב שהאדם הבוגר כבר אינו זקוק להדרכתו, כי אם כמי שמתעטרים ומתכבדים בו.

שאלה ותשובה 2 (תשובת הרב מודגשת):

בתורה רואים שלטון מלכותי, אך היום התרגלנו לחשוב שהשלטון הטוב ביותר הוא דמוקרטי'. לכאורה אכן שלטון מלכותי יכול להיות כוחני, לא מוסרי וכו'. באם שלטון מלכותי הוא לגיטימי, יוצא שקדאפי מתנהג בסדר בדרך שבה הוא מטפל במתנגדיו, שהרי המורד במלכות חייב מיתה. יש מושג של "מלכות קטלנית" שהיא פסולה. עיין דרשת חז"ל על "האלף לך שלמה". יתכן לומר שהתורה בעד שלטון של מלוכה, אבל גם דורשת מהמלך מוסריות וכו', אבל בכל זאת, לכאורה השיטה של המלוכה עצמה גורמת לשחיתות מוסרית, לעומת הדמקורטי' שפחות גורמת לכך. עיין שקלא וטריא בעניין זה בפירוש ר"י אברבנאל על פרשת המלך.