מהי הדרך להנהגת המדינה?
כ"ג באב תשס"ז
שאלה:
א. לגבי שיעור למגורשי גוש קטיף בו הסברת כי הציבור האמוני צריך להוביל את המדינה כמו הקיבוצים בשעתם. רציתי לשאול האם אין בזה "קיצור דרך" ואולי עדיף ללכת בדרך של "עוד דונם ועוד עז", כלומר בעוד קרוב יהודים בדרך של ראש יהודי, מעגלים, מעייני הישועה וכו' וכו' ולא בדרך של השתלטות על השלטון וקביעת סדר יום ציבור י כאשר הציבור בישראל עדיין לצערנו לא מאמין בהנחות היסוד שאנו מאמינים בהם.
ב. בהקשר לשאלה ב', ברור שכרגע האופציה הפוליטית לממש את זה היא דרך הרצתו של משה פייגלין לראשות הממשלה. האם יש בעיה מוסרית להתפקד לליכוד, לבחור מועמד וחברי כנסת ולבסוף במידה והמועמד וחברי הכנסת לא מוצאים חן בעיני לבחור במפלגה אחרת?
תשובה:
א. שנים רבות אנו פועלים בשדה החינוך וכו'. אלא שמכיון שלא התלוותה לפעילות זו גם תביעה להנהגה שלטונית, נמסר הגה השלטון וממילא הגה ההשפעה, לידים אחרות. נוסף על כך, כאשר קבוצה חפצה בשלטון היא פועלת באופן ממלכתי כולל ומביעה את מאויי כלל הציבור. מה שאין כן כאשר אתה בא לייצג רק את הציבור שלך, אתה בהכרח הופך לסקטוריאלי, ודבריך, בצדק, אינם נשמעים.
ב. אין קדושה במפלגות, אע"פ שיש קדושה בפוליטיקה. אופן התפקוד של מערכות פוליטיות הוא מאבקי כח על פי כללי המערכת.