הפנית גב להיכל בזמן אמירת "מזמור לדוד" ו"לכה דודי"

ח' באדר א' תשס"ח

שאלה 1:

אנו קבוצת מתפללים בבי"כ לעולי בגדד. במשך הזמן נוספו בבי"כ גם יוצאי ארם-צובא, טוניס, מצריים, מרוקו ועוד.

המנהג היום בבי"כ הוא שמתחילת אמירת מזמור לדוד ועד סוף לכה דודי הקהל מפנה פניו לכוון מערב ויצא מכן שבפועל נותן גבו להיכל.

מספר מתפללים מהעדות השונות מתרעמים וצווחים על המנהג.

חלק אומרים שזה מבייש ומבזה את ההיכל.

חלק אומרים בזה שהתפלל פונה לשמש מזכיר פני-ה ל-2 רשויות (ועל כל המשתמע מזה בהרמב"ם "וכבודי לא.").

ועוד חלק מביא את יחזקאל פרק ח' המזכיר את נתינת הגב להיכל ופניה לשמש המוזכר אחד מג' התועבות המוזכרות (ראה להלן).

והרי מנהג זה לא מוזכר בפוסקים שלנו – לא בהרמב"ם, לא בשו"ע ולא ברי"ף.

שאלנו זקננו המתפללים שבאו מארצות מארם-צובא, טוניס,מצריים, מרוקו ויאמרו לנו פה אחד שמנהג זה לא הי' קיים במקומותיהם. באותם מקומות (וכך גם אישרו מתפללי בגדד הוותיקים) שהמנהג הי' לקבל השבת בחצר בי"כ (שמענו שסמכו על הפסוק "לכה דודי נצא השדה".) אך מעולם לא שמענו שנותנים הגב להיכל. שאלנו גם חכמי היישוב הישן בירושלים שהיו מתפללים בעיר העתיקה (כמו חכם דוד שלוש שליט"א מנתני') ונאמר לנו שגדולי הספרדים ששמענו שמעם לא נהגו בזה.

ואמנם ס"ת בהיכל מאחורי 2 כסויים ומעל 10 אמות אך עדיין זה צורם.

יותר נראה לנו שזה מנהג טעות של האשכנזים שזלג בצורה זו או אחרת למחוזותנו.

ובאמת חקרנו וראינו שישנו רמז במס שבת קיט: "רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה" ועוד מופיע ב"שער הכוונות" שיפנה פניו מערבה ששם שוקעת השמש" אך יכול להיות שזה התאים לאר"י הקדוש בצפת וגם כשהוא הי' בשדה אבל לא מוכח שזה יה' בבית הכנסת ולא במקום כמו מרכז הארץ שכדי לפנות מערבה יש לתת הגב להיכל.

ומכל מקום נראה לנו, שהספרדים ובני עדות המזרח האמיתיים אינם נוהגים להפנות הגב להיכל בשעה שהציבור אומר "מזמור לדוד ולכה דודי".

והיות ויש מהמתפללים שעומדים על כך לא להסתובב, ויוצא שחלק בכה וחלק בכה ויתכן ונכשל באיסור "לא תגודדו" אשר נראה לפי הרמב"ם הוא מדאורייתא וחל גם על מנהג [כוונתי לכסף משנה על הרמב"ם בסוף הל ע"ז שהככונה לא דווקא ל2 ב"ד אלא לחילוק מנהגים]. ואמנם ידוע לנו שזה תלוי במחלוקת הפוסקים אם מדאורייתא אך הכרעת הרמב"ם (בפאר הדור סי קנ"א) ברורה.

נשמח לקבל התייחסות מנומקת עם מקורות של כבודו לנושא.


תשובה 1:

זה מנהג הבן איש חי כפיתוח דעת האר"י ביציאה אל השדה. אמנם לא נהגו בשאר המקומות אבל כך מנהג בגדד. וכך אצל הר"מ אליהו והר"א בקשי-דורון. על כל פנים אין לנהוג חלק כך וחלק כך, בדומה למ"ש במסכת דרך ארץ "לא ישב בין העומדים ולא יעמוד בין היושבים" וגם משום לא תתגודדו. אם לא יצליחו להגיע להסכמה, ידם של מייסדי המניין על העליונה.



שאלה 2:

ידוע שזה מנהג הבן איש חי וכך נהגו כל אותם קהילות אבל זה ביציאה אל השדה! מעולם אותם הקהילות לא נתנו הגב להיכל בתוך בית הכנסת.

לכן השאלה היתה לגבי הפנית הגב בבי"כ ועל זה נסובה השאלה.


תשובה 2:

ציינתי שכך נהגו רבנים ממוצא בגדדי בבית הכנסת ולא בשדה. על כל פנים מנהג הספרדים שיושבים בבית הכנסת מסביב לשולחנות ולא חוששים להפניית הגב. גם ההשתחויה בברכו ובעלינו לשבח היא לכיוון הבימה ששם שורה שכינה ולא לכיוון ההיכל.