ברכה על הלל בראש חודש - מנהג א"י וספרדים

ברכה על הלל בראש חודש - מנהג א"י וספרדים

י"ח באב תשס"ז

שאלה:

ראיתי בשו"ת אור לציון, חלק ג' פרק ג', שבני ספרד אשר נהגו לברך על הלל של ראש חודש עליהם לבטל מנהגם בא"י ולא לברך שכך נהגו בא"י וסביבותיה כפי שכתב מרן.

1. כיצד החשש לשני בתי דין בעיר אחת ולאיסור לא תתגודדו מסתדר עם האיסור לשנות ממנהג אבות?

2. האם בתור נכד לסבא שעלה מג'רבה אני חייב, אסור או מותר לברך על הלל בר"ח?

תשובה:

אין דעתי כדעתו. המנהג בא"י וסביבותיה היה כך בימי מרן, אך בינתיים עלו קהילות שלימות בבת אחת ולכן אין להם לבטל את מנהגם וכפי שכתבו רבים וביניהם רבי שלום משאש זצ"ל. זה אכן כשני בתי דינים בעיר אחת אבל זאת המציאות. וכן הדין כפי שכתב הרמ"א בדיני ספירת העומר שספרדים ואשכנזים נחשבים כשני בתי דינים בעיר אחת, שאין האחד יכול לבטל דברי חבירו. אם מנהג הסבא היה לברך אתה חייב לברך.