הפיסיקה של העת העתיקה

הפיסיקה של העת העתיקה

כ"ה באדר ב' תשע"ד

שאלה:

שלחתי לך בעבר מייל אל לא נעניתי (או טרם נעניתי) והנני שוב מבקש לשאול שאלה שהתעוררה לי במהלך האזנה לשיעור שלך (מס' 26) במורה נבוכים, ח"א, פרק ל"ו, שם דנת את הפיסיקה של העת העתיקה חלקה למוסך ורובה לגניזה. שאלתי ובקשתי הינה האם אפשר להחזיר את הגניזה למוסך בטיעונים הבאים, על דרך האפשר:

א. ד' היסודות ארמ"ע הינם משל ל ד' הכוחות הכלליים (גרעיני חזק, חלש וכו').

ב. ההיולי הארצי הינו המסה וההיולי השמימי הינו האנרגיה. במוסך נתקן ונאמר כי שניהם חיים וקיימים הן בארץ הן בשמים (גלקסית שביל החלב) והן בשמי השמים (הקוסמוס כולו). ושני היולים אלו הינם שניים שהם אחד, הוא המיתר, הוא מעשה לבנת הספיר.

ג. עשרת השכלים הנבדלים (י' ספירות דאצילות) הינם י' ממדי המרחב, כאשר הממד העשירי (ממד הזמן) הוא השכל הפועל (או המלכות המעולפת כלשון בעל השערי גן עדן, הלא היא מלכות דאצילות).

ד. הגלגל המקיף הוא סיבוב הארץ סביב צירה ביחס לשאר הקוסמוס או סיבוב שאר הקוסמוס ביחס לארץ העומדת על תילה ועל בלימה.

נקודת המוצא של המוסך שלי הינה הקושיה איך האריז"ל שמר על הפיסיקה העתיקה בעץ החיים שלו (שער קיצור אבי"ע) בעודו חי בתקופת המדע הפרה-מודרני?

נקודת המוצא היותר שורשית הינה, אלו דרכים נודעו למשה רבינו בהנהגת השם יתברך את בריאתו אם לא דרכי הטבע?

תשובה:

הקושיה מהאר"י אינה קשה, כי הוא גם קיבל את הרפואה של גלינוס. דבריו הם על המהות ולא על המדע. עם כל זה שיפוציך יפים אע"פ שאינם מצילים את הפיסיקה הישנה, שהיתה כולה בניין העומד כמקשה אחת כדי להביא ראיות למציאות הבורא והנספח לזה.