הרמב"ם וקבלה

הרמב"ם וקבלה

ד' בתשרי, כ"ה בשבט תשס"ז, א' בכסלו, ג' בניסן תשס"ח, י"ט בתמוז תשע"א

שאלה 1:

ישנם הרבה מאוד רבנים בישיבות שאומרים שהרמב"ם לא ידע קבלה ולא רק בצורה שהיא מופיעה היום אלה גם כפי שהופיעה בתקופתו כגון ספרות ההיכלות,ספר היצירה וכד',ולכן בנושאים הקשורים לכך הם לא מתחשבים בדעת הרמבם, (נושאים כמו סגולת ישראל, ארץ ישראל וכד').
1. האם יש אמת בטענה זו?
2. האם בכלל ניתן לומר שיש ספרות תורנית שהייתה בתקופת הרמבם והוא לא ידע עליה?.

תשובה 1:

יש בנושא זה 5 דעות: 1. הוא היה מקובל. 2. הוא לא ידע קבלה אבל כיוון אל דעתה. 3. הוא לא ידע ולא כיוון (מה שכתבת). 4. שינה דעתו לכיוון הקבלה בסוף ימיו. 5. הוא ידע וחלק עליה. דעתי כ-5, בין היתר על יסוד שאלתך השניה.

שאלה 2:

למדתי את הקדמת הרמב"ם לפרק חלק וראיתי שהוא מזכיר שם את ספר "שיעור קומה" שלאחד עיון בהערות הבנתי שהוא ספר קבלה אך בנוסף היה כתוב שם באותם הערות שיש אגרת מהרמב"ם שבה הוא אומר שאת אותו ספר כנראה כתב יווני ומצוה לשרפו (אני מקווה שאני לא טועה במילים). לא הבנתי איך נפטרת הסטירה הזאת והאם הרמב"ם היה מקובל או לא.

תשובה 2:

הרמב"ם לא היה מקובל. כשכתב "שיעור קומה" התכוון לידיעת האלוהות ולא לספר הנושא את השם הזה.

שאלה 3:

מה הגדרה של המושג קבלה? האם הרמב"ם ידע עליה (אם לא האם יש הוכחות לזה)? אם הרמב"ם ידע עליה לה הוא לא קיבל אותה? מה המחלוקת היסודית בין השיטות? איפה רואים הבדלם בשיטות? כמו מי אנו סוברים כיום? והאם זה אומר שאנו אמורים לזנוח את השיטה השנייה (האם זזה אומר שאחת מהן היא טעות)?

תשובה 3:

הקבלה היא תורת הסוד של עם ישראל, שריד הנבואה בצורה של חכמה. לגבי עמדתו של הרמב"ם יש דעות שונות. דעתי היא כאלה שסוברים שידע עליה והתנגד לה. כמוכח מהערותיו במורה נבוכים נגד צירופי השמות ומהסתיגותו מפרשנות הופעית של לשונות הנביאים (חלק א פרק ה). המחלוקת היסודית היא בדבר אופן דעת ה', אם היא מושגת על ידי השלילה של התארים על ידי השכל, או שיש הכרה בעלת תוכן חיובי הקשורה במידות נבראות ניגלות של האין סוף, ה"ספירות". בימינו גברה הקבלה בישראל, אבל גם חכמי הקבלה מכירים בצינור של שיטת הרמב"ם כמפגש לגיטימי עם האלוהות.

שאלה 4:

א. האם הרב מכיר את דעתו של מו"ר הרב יהושע צוקרמן בנושא הרמב"ם והקבלה? הוא מוכיח מכל מיני מקומות במורה נבוכים שדברי הרמב"ם זהים ממש לדברי הקבלה? (כך גם סבר בעל התניא). מדוע הרב סובר שהרמב"ם חלק על הקבלה? באיזה נושאים הוא חולק על הקבלה?

ב. הרב זצ"ל כותב בערפלי טוהר שהקב"ה העלים מהרמב"ם סתרי תורה. משמע שאין כל התייחסות בכתביו לדברי הזוהר והקבלה. וכן רבינו הרב צבי יהודה נשאל על התייחסות הרמב"ם לקבלה וענה שיש הרבה דרכים להגיע לאמת. משמע בדבריו שהוא לא ראה את הקבלה אבל בכל זאת הוא הגיע אליה באיזשהיא צורה?

תשובה 4:

גם אם נקבל שקיימות התאמות רבות בין הרמב"ם למקובלים, אין זה סותר את התנגדותו הנחרצת לצירופי שמות, את פרשנותו הפילוסופית לשם הוי"ה, את אמירתו הברורה בסוף פרק חמישי של מאמר ראשון במורה שהמבקש לעשות את הביטויים 'ראה' 'הביט' ו'חזה' שהוא מפרשם כהשגה שכלית דרך השלילה, כמורים על אורות נבראים "מלאכים או זולתם" אין נזק בכך. וראה הערת הר"י קאפח שם. ההעלמה אינה דוקא העדר מידע כי אם העדר הארה של הזדהות בנפשו.

שאלה 5:

רמב"ם כותב במשנה תורה (ספר המדע, הלכות יסודי תורה, פרק ד, הלכה י-יא) על מעשה מרכבה ומעשה בראשית. אז ברור שהוא ידע בדיוק מה זה מעשה מרכבה ומעשה בראשית וזאת הקבלה... וספק מאוד אם יש היום אנשים שיודעים את מעשה מרכבה ומעשה בראשית. אז להגיד שהרמבם לא ידע קבלה זה לא נכון. אולי את "הקבלה" של היום הוא לא "ידע".

תשובה 5:

המושגים "מעשה בראשית ומעשה מרכבה" כתובים במשנה. אלא שהרמב"ם לא מסביר אותם כמו המקובלים, אלא בתור הפיסיקה והמטפיסיקה. ועל זה מבקר אותו הר"ן בדרשותיו.