משה ופרעו

משה ופרעו

ט' באדר א' תשס"ח

שאלה 1:

1. שמות פרק ח' פסוק ט': "ויעש ה' כדבר משה וימתו הצפרדעים" וגם בפסוק כז. איך משה יכול להבטיח לפרעה דברים שתלוים בה'? כיצד יתכן שמשה מפעיל את ה'?

2. שמות פרק ז' פסוק טו - "לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה". פרק ח' פסוק טז - "ויאמר ה' אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה" שמות פרק ח' פסו' יג - "ויאמר ה' אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה" למה במקרים הנ"ל לא נאמר למשה "בא"?

תשובה 1:

1. צדיק גוזר והקב"ה מקיים, מפני האהבה.

2. "בא" נאמר רק כאשר השכינה שרתה בבית פרעה.

שאלה 2:

1. אם משה יכול להבטיח משהו שלא נמסר לו בנבואה לפרעה בשם הקב"ה האין זה הופך ה' למשהו (לחוק טבע - "כח עליון")?

2. מדוע השכינה לא שרתה בבית פרעה במקרים האלו?

3. משה מבטיח לפרעה בפסוק ו' - "ויאמר למחר ויאמר כדברך". אם כן מדוע לאחר מכן "ויצעק משה אל ה'"? הרי אם הוא מבטיח הוא יודע בוודאות שה' יעשה כך. משה צריך פשוט לבקש, למה לצעוק?

תשובה 2:

1. אדרבה, בגלל שהוא פועל כמישהו ולא כמשהו, הוא משחק גם משחקי אהבה ליודעיו ועושה רצונם.

2. השאלה היא מדוע כן שרתה. "בוא" נאמר במכה השניה של כל שלשה (למ"ד קמוצה), צפרדעים, דבר, ארבה. כי הראשונה פותחת את הלב. בשניה פרעה מזדהה עם הציווי, בשלישית התקשה לבו מפני השניה.

3. לצעוק הוא המילה המקראית בשביל לבקש.