יוסף ואשת פוטיפר - פשט המקרא ופירוש חסידי
ט' באדר א' תשס"ח
שאלה:
האם יש נטייה לרבנים המיצגים את החסידות (כגון ברסלב) לתת ביטוי או פירוש שונה לפשט המקרא?
לדוגמא- שמעתי בטרמפ עם חבר ,קלטת של הרב בזנסון. הוא דיבר על הניסיון של יוסף ואשת פוטיפר. הוא ניסה להוכיח שבניסיון כגון זה אנשים בורחים ולא מתמהמהים. אצל יוסף כתוב "וימאן" עם הטעם "שלשלת" יש בזה רמז שאין זה בלב שלם אלא דחייה חיצונית. וכשחז"ל התכוונו "לעשות מלאכתו" איתה, לא הייתה כוונתו למלא תאותו אלא היה בניסיון של חיבור הניצוץ. הקב"ה מנסה את האדם לפעמים להעמיד אותו במצב שתפקידו לא להתחבר למרות רצונו ועל ידי כך הוא בנה משהו בעולמות העליונים. יוסף התלבט בעניין זה כי ראה שנשמותיהם תואמות אך תפקידו היה למנוע חיבור זה. לכן לא ברח ברגע הראשון. כמו כן הביא מהגר"א (לפי ההסבר שלו) שאדם לא יכול לדעת פשט אם אינו יודע את שאר הפרד"ס ולכן הפשט שאתה חושב אינו נכון אלא רק אחרי שהבנת את סוד הטעם והכוונות הנסתרות האחרות.
האם זו כוונת הגר"א? האם באמת היותו צדיק וכל כוונתו הייתה בכוונות ויחודים מול אשת פוטיפר? משום מה מגמת הפשט מראה על נפילה "יפה תואר ויפה מראה"- רש"י מסביר שהיה מסלסל בשערותיו וה' כועס עליו "ומגרה בו את הדב". מהי אם כן האמת על פשט המקרא?
תשובה:
יש אמנם פרשנות חסידית הרחוקה מן הפשט, אבל לפעמים הדברים הם עומק הפשט. הפירוש שהבאת הוא בהחלט בכלל הסביר, והוא מבאר את מה שהתהלך בנפשו של יוסף, אם במודע ואם בתת מודע. הגר"א אינו אומר שהפשט הוא הסוד אלא שיש התאמה ביניהם, וכך כנראה הבין גם הרב בזנסון.