הרב אורי שרקי
בין קבלה לפילוסופיה - בלק בן ציפור
סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות
בעריכת ר' אברהם כליפא
מלך מואב נקרא בתורה "בלק בן ציפור". יש לשאול מדוע ציינה התורה את שמו של אבי מלך מואב, ציפור, שהוא שם מדייני מובהק, שהרי לאשת משה קראו ציפורה.
ספר הזהר מבאר ש"בן" - ציפור הוא מלשון בינה, דהיינו שבלק מבין על ידי ציפור. התורה מתארת כאן את חכמתו המיוחדת של מלך מואב: בלק, שבא מבני קדם, היה משתמש בציפור מאגית לצורך הבנת דברים עמוקים. ציפור זו הייתה עשויה חציה מכסף, חציה מזהב, כנפיה נחושת, ובתוך המקור במקום הלשון, עצם של מת, הנקראת בשם "ידוע", שממנו עושים את הכישוף המפורסם הנקרא "ידעוני". ציפור זאת הייתה מודיעה לבלק את הנעלם. מה המשמעות של כל זה?
בתרבות המזרח הרחוק, מצאנו סמל דומה, היין והיאנג. זהו מעגל העשוי משני צדדים, אדום - כנגד החיות, ושחור - כנגד ההעדר, והיקפו דומה לכנפיים. כלומר יש כאן נסיון להתדמות לאחדות המידות שעם ישראל מדבר עליה: דבר ה', השפע הא-לוהי, מופיע הדרך החיבור בין קו ימין לקו שמאל, בין החסד לדין, בין לבן לאדום, ובמתכות, בין כסף - מידת החסד, לבין זהב - מידת הדין. החיבור ביניהם יוצר את האחדות הנקראת "קו אמצעי", מידתם של עם ישראל.
כך בסמל הזה, יש נסיון לחבר בין הקצוות, האדום והשחור, החסד והדין, כשההיקף – כנפי הנחושת – מסביב. והנה מתגלה ההבדל: אין "האמצע" מבפנים, אלא יש ניסיון לעשות חיבור חיצוני, ולכן הם עשויים מנחושת, מלשון נחש, שמציין את החיצוניות, את האימפרסונליות, את הטבע המנותק מערכים.
בעם ישראל, האמצע זה סוד הדעת, שיש בו פריון והפריה "והאדם ידע את חוה אשתו, ותלד". חיבור המידות מוסיף ידיעה חדשה, מציאות חדשה, על ידי המשכת שפע ואור מהאינסוף הטרנסצנדנטי, שהוא מעבר למידות. ואילו אצל אומות העולם, ואפילו אצל בעלי הבינה שביניהם, אלו שהם מבינים על ידי אותה הציפור, האמצע הוא עצם של מת, "הידוע" שהוא יסוד של הידעוני, שאיננו מסוגל להוליד.
לכן הבין בלק שעל מנת להילחם בעם ישראל צריך להזמין אדם שאין כוחו אלא בפה, הלוא הוא בלעם בן בעור, ויילחם באומה שאין כוחה אלא בפה. הוא הזמין אותו את בלעם מפתור ארם נהריים. פתור בארמית משמעותו שולחן: אומר ספר הזהר שבלעם היה עורך שולחן לכוחות הטומאה ולשדים, והם היו עושים את רצונו, כמין אדמו"ר של כוחות הטומאה.
כל זה מעמיד את בלעם ובלק בגובה רוחני רב, כנגד משה וישראל. כך דרכם של ישראל, להראות את גדולתו ועומק הבנתו של אויבו הרוחני, ולהפילו מאותו הגובה, ובכך לגלות את שקריותו ואת אפסותו.