הרב אורי שרקי
בין קבלה לפילוסופיה - ספירת הכתר
סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות
בעריכת ר' אברהם כליפא
לפי חכמי הקבלה, ספירת הכתר הינה הספירה העליונה, מפני שהיא מבטאת את הפעולה הרצונית הראשונה של הקב"ה: הקב"ה רצה שיהיה עולם, לכן יש עולם. "הוא אמר ויהי", "אמר" פירושו רצה, כפי שמתרגם רבנו סעדיה גאון. פעולה רצונית זו נקראת "כתר", במובן של המתנה וסבלנות, על פי הפסוק בספר איוב "כתר לי זעיר ואחוך". כלומר יש להקב"ה סבלנות אינסופית ביחס לעולמו, שלכאורה מורד בו ומסתיר אותו, ואף על פי כן הקב"ה ממשיך לפעול ולהחיות.
בחלקים הפנימיים של ספר הזהר, האדרא רבא והאדרא זוטא, המתארים את אותם המעמדים שבהם רבי שמעון בר יוחאי אסף את תלמידיו כדי לגלות להם סודות עליוניים, כתוב שרשב"י אמר שהכתר נקרא בשני שמות, דהיינו לאמור שיש שתי בחינות של הכתר: "עתיק יומין" ו"אריך אנפין". "עתיק יומין" הינו ביטוי תנ"כי הלקוח מספר דניאל, שם כתוב שכשהקב"ה יושב על כסאו באחרית הימים, הוא נקרא עתיק יומין, כלומר "זקן הימים". הכתר היא הספירה הזקנה ביותר כי היא הראשונה, ולכן אפשר לומר שדרך כל התהפוכות של ההיסטוריה בסופו של דבר מתגלה הכוונה הראשונה, עתיק יומין. אבל הכתר גם נקרא בשם "אריך אנפין", שאף הוא ביטוי תנ"כי שכבר נמצא בתורה: "ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפיים". משמעות הביטוי ארך אפיים היא שיש לקב"ה סבלנות ביחס לעוברי רצונו, אך "מאריך אפיה וגבי דיליה" אומרים חז"ל, אמנם הקב"ה מאריך את אפו ובסופו של דבר גובה את שלו, אך הוא נותן לנו זמן המאפשר לנו לתקן את עצמנו ולחזור בתשובה כדי שנוכל לעמוד בדין כראוי.
מה ההבדל בין עתיק לבין אריך? עתיק, מבאר רמח"ל בעיקר בספרו קל"ח פתחי חכמה, פירושו מה שנעתק מן העולם העתידי, מהשכר שלנו לעולם הבא, ולא שייך כל כך לעולם הזה. מדרגת עתיק הינה מדרגה מאוד סתומה, השתקפות העולם הבא לתוך העולם הזה, והרי כבר אמר התלמוד "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" אין שכר למצוות בעולם הזה, אלא שאנחנו לפעמים מקבלים קצת רמזים, קצת הארות, מעט טעם של מה שעתיד להיות. אבל ההנהגה הקבועה של המציאות היא "אריך אנפין". לפי זה אריך אנפין היא הפניה של הכתר אלינו, ואילו עתיק יומין מתאר את המדרגה שאנחנו עתידים לזכות בה כאשר יסתיים הסיבוב ההיסטורי הארוך.