תשובה כללית ותשובה פרטית

תשובה כללית ותשובה פרטית

ט"ז בתשרי תשס"ח, כ"ו באדר תשע"ה

שאלה 1:

בשיעורו של כבוד הרב בישיבת ירושליים לצעירים אמר הרב שחייל שחוזר בתשובה והולך לישיבה ללמוד תורה ועוזב את הצבא הוא יורד בדרגה מכיון שכאשר הוא חייל הוא עוסק בתשובה כללית וכאשר הוא עובר לישיבה אז הוא עוסק בתשובה פרטית. עלו לי על כך מספר שאלות אשמח אם הרב יענה לי:

א. האם למעשה אם יבוא חייל במקרה כזה וישאל את הרב מה לעשות הרב יענה לו להישאר בצבא (כמו שלנו)?

ב. האם זה אינו ביטול תורה (גם אם נניח שהצבא ילך על פי ההלכה או שאפילו מדובר באדם שאינו חייל אלא עוסק בתחום אחר שקשור לתשובה כלית)?

ג. איפה מופיע כל הענין הזה של תשובה פרטית וכללית?

תשובה 1:

א. אענה לו שיהיה טייס שומר מצוות ולומד תורה. יתכן שיזדקק לתקופה של התבססות, וזה ניתן לעשות בתיאום עם הצבא.

ב. לעסוק במצוה אינו ביטול תורה.

ג. בדברים פרק ל. עיין בדברי בעל העקידה.

שאלה 2:

הרב אמר באחד משיעוריו שטייס קרב חילוני חשוב יותר מאברך חרדי, מכיוון שהטייס עוסק ב'תשובה כללית' והאברך עוסק ב'תשובה פרטית'. כמו כן, אם הטייס חוזר בתשובה ונהפך לאברך חרדי הוא יורד ממדרגתו.

מדוע האברך נמצא במדרגה פחותה מהטייס? הרי גם האברך לא מתנגד לפעילות הטייס אלא פועל במקביל, בעזרת תורתו. אם כך, שניהם עוסקים בתשובה כללית ועוזרים לעם ישראל, זה במטוסו וזה בתורתו!

תשובה 2:

אני מדבר על עמדה הרואה ניגוד בין פרט לכלל. מובן מאליו שמי שגישתו היא כפי שתיארת אין דברי אמורים כלפיו.