זכירת יציאת מצרים בימינו

זכירת יציאת מצרים בימינו

י"ט בתשרי תשס"ז, ט' באייר תש"ע, כ"ח בניסן תשע"א

שאלה 1:

שמעתי באחד משיעורי הרב שהיום מכיוון שקיבוץ גלויות הוא העיקר ויציאת מצרים "טפל לו" אז לא צריך להגיד למשל את פרשת ציצית בקריאת שמע. מכאן אני מגיע לשתי שאלות:
1. מה המקור לכך שקיבוץ גלויות הוא העיקר ויציאת מצרים "טפל לו"?
2. למה אם כן לא מחליפים את פרשת ציצית במה\שהו עדכני יותר?
3. למה אם כן אנחנו ממשיכים לקיים את כל המצוות (או לפחות את רובן המכריע) זכר ליציאת מצרים?

תשובה 1:

המקור הוא בברכות דף יב עמוד ב על יסוד פסוק בירמיה. לא עורכים שינויים בקריאת שמע או במצוות אחרות אם הדבר עשוי להביא לידי קרע באומה.

שאלה 2:

שמעתי לאחרונה שיעור על יום העצמאות "אחרית כראשית" וברצוני לשאול מס' שאלות על השיעור. במחלוקת חכמים ובן זומא על הזכרת יציאת מצרים בלילות הלכה כבן זומא שהרי אנו אומרים זאת בערבית, אם כן כיצד אנו ממשיכים לומר זאת בימים אלו שהרי אנו בימות המשיח ולפי בן זומא אין צורך לומר זאת בימות המשיח?

תשובה 2:

זה משום שטרם הסכימו הרבנים בדבר.

שאלה 3:

מה זאת אומרת? גם על הלל ביום העצמאות לא הסכימו הרבנים עדיין ואנו אומרים!

תשובה 3:

יש תקנה של הרבנות הראשית וזה מספיק.

שאלה 4:

האם הבנתי נכון ממאמרו של הרב לעניין הלל בליל יום העצמאות, שבימינו אין לומר את הפרשה השלישית של קריאת שמע בלילה? אם כן, האם יש עוד מישהו שפוסק כך למעשה? אם לא, מדוע לא?

תשובה 4:

אין מי שפוסק כך למעשה כי לא עושים מעשים שעשויים להביא לידי פילוג.

שאלה 5:

לפי דבריו, מדוע אנו אומרים הלל, אם זה מביא בפועל (לצערינו הרב) לפילוג, שהרי חלק גדול מן העם איננו אומר הלל ביום זה (ואף אומר תחנון)?

תשובה 5:

זו תקנה של הרבנות הראשית בתקופה שרוב בני התורה שמעו לה.