הרב אורי שרקי
בין קבלה לפילוסופיה - יציאה מן הגלות
סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות
בעריכת ר' אברהם כליפא
על מנת להיגאל צריך לפעמים פשוט להחליט לצאת מן הגלות, וכפי שאמר הקב"ה למשה: "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו". אלא שישנם הרבה עיכובים, ולא תמיד רוצים להיגאל, מפני שלעיתים יותר נח במצרים, בבבל או באירופה. לכן אומר ספר הזוהר שכדי לצאת מן הגלות, קיימת תרופת פלא, וכך הוא אומר: "בזה הספר שהוא ספר הזוהר, יצאו ישראל מן הגלות ברחמים".
עלינו להבין את הקשר שבין לימוד סתרי תורה לבין היציאה מן הגלות. כשאדם לומד את ספר הזוהר, הוא מגלה שהגלות אינה הגלות של ישראל בלבד, אלא היא גלות השכינה. מכח זה מתעורר באדם חשק גדול להוציא את השכינה מן הגלות, שהרי אם מדובר היה רק בטובת היהודים, ייתכנו מצבים שבהם יותר נח ליהודי ספציפי או לקהילה מיוחדת להישאר בגלות. אבל כשהאדם יודע שעל ידי ישיבתו בגלות הוא מנציח את הסבל העליון וגורם לכך שהאידיאל העליון אינו יכול להתגלות, הוא נדחף לגאולה. לכן אומר ספר הזוהר שעל ידי הידיעות שבספר הזה, ישראל יצאו מן הגלות ברחמים, או כמו שאמר יעקב אבינו "לישועתך קויתי ה'", שכביכול הקב"ה הוא זה שזקוק לישועה ואנחנו מושיעים אותו.
כל זה כבר נאמר ברמז במשנה באבות: "אבטליון אומר: חכמים היזהרו בדבריכם", היזהרו מלשון זוהר, כלומר, שימו את הזוהר בדבריכם, שמתוך דבריכם יראו את ההארות של ספר הזוהר, "שמא תחובו חובת גלות".
כמו כן, דבר זה נאמר במשנה: "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". העולם בכללו נתון בגלות משום שהוא נמצא בריחוק מהבורא. כך גם האדם, הוא נתון בגלות ביחס למי שברא אותו. העולם שלתוכו אנחנו גולים הוא עולם שנברא בעשרה מאמרות. המאמרות מסתירים את האומר אותם, אך עם הזמן המאמרות הופכים לדיברות, עשרה מאמרות הופכים לעשרת הדיברות, ואז נגלה מי שהיה מסתתר מאחורי הבריאה שלו. כלומר על ידי היציאה מן ההעלם אל הגילוי, המאמרות הופכים לדיברות, "האומר דבר בשם אומרו", מי שהופך מאמרות לדיברות, מביא גאולה לעולם.