הרב אורי שרקי

רבנו חסדאי קרשקש

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




רבנו חסדאי קרשקש, מלבד היותו מחשובי תלמידי רבנו נסים, היה מגדולי ההוגים של כל הדורות כולם, עד שאחד החוקרים (צבי א' וולפסון) טען שישנם בהיסטוריה האנושית שלשה הוגים מרכזיים: הראשון - פילון האלכסנדרוני, השני - רבנו חסדאי קרשקש, והשלישי - שלא מתוך בית המדרש לצערנו, ברוך שפינוזה. מכאן שרבי חסדאי מהווה מפנה חשוב ביותר הן במחשבת האומה הישראלית והן במחשבה האנושית הפילוסופית הכללית.

רבנו חסדאי נודע בעיקר דרך ספרו "אור השם", שהיה אמור להיות הכרך הראשון של סדרה ארוכה שמתמודדת עם הספר משנה תורה להרמב"ם, כשספר אור השם כנגד הלכות יסודי התורה. בספר זה, מבקש רבנו חסדאי להפריך את כל יסודותיה של הפילוסופיה האריסטוטלית ששלטה בימי הביניים. לשם כך, השתמש רבנו חסדאי באופן גאוני בתמציתה של שיטה זו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לחלק השני של ספר מורה הנבוכים, שם מובאות 26 "הקדמות" (כלומר הנחות יסוד) שכולן לקוחות מן הפיזיקה והמטפיזיקה של אריסטו ושעל יסודם בנה הרמב"ם את שיטתו הפילוסופית. הנה, רבי חסדאי סתר הנחות אלו אחת אחרי השניה, גילה בהם סתירות פנימיות, ובזה הניח את היסודות להתחדשותה של הפילוסופיה ולהתחדשותו של המדע. לדוגמה, הוכיח רב חסדאי את חוסר ההגיון שבהנחת אריסטו שאין ריק בטבע, ובישר את המהפכות המדעיות שאפשרו להכיר במציאות הריק. רבנו חסדאי גם הביע את דעתו בעניין תורת העיקרים, וצמצם אותם לששה במקום שלושה עשר.

מחשבתו של רבנו חסדאי מעט קשה להבנה בגלל שימושו בשפה פילוסופית מקצועית, אך מהווה התחלה של פיוס בין הפילוסופיה לבין תורת הקבלה. רבי חסדאי אפשר את ניצחונה המוחלט של תורת הקבלה בעם ישראל, והכין את הקרקע למהר"ל מפראג ולגר"א, ובמידה רבה לתורתו של הרב קוק.

רבנו חסדאי שנחשב לפילוסוף גדול, גם נודע בזכות "מופת": אחר שבעיר סרגוסה שבמלכות ארגון לא ירדו גשמים, הוציאו הגוים את אנשי הקהילה היהודית מחוץ לעיר וסגרו את נשותיהם ואת ילדיהם לתוך בית הכנסת, ואיימו להורגם אם לא ירדו הגשמים תוך שלשה ימים. רבנו חסדאי שנכח באותו אירוע אמר ליהודים שהגויים צודקים "לנו המים". התפללו וירדו גשמים.