הרמב"ם בשמונה פרקים על נפש האדם

הרמב"ם בשמונה פרקים על נפש האדם

כ' בכסלו תשס"ז, י"ד באדר, כ"ז בניסן תשס"ט

שאלה 1:

אנו לומדים בחבורה שמונה פרקים. שאלתנו: כיצד מתיישבים דברי הרמב"ם על היות לאדם נפש אחת עם דברי הרב באורות הקודש על שתי נפשות לאדם, בהמית ואלוקית?

תשובה 1:

הנפש האחת ברמב"ם היא המכונה בהמית ברב קוק. האלוהית היא המכונה "השכל" בסוף פרק ראשון, בניגוד ל"שכלי", והיא "צורת הנפש".

שאלה 2:

1. למדתי את פרק ב' במורה נבוכים והבנתי שלפני חטא אדם הראשון השכל היה אובייקיטבי ולאחר מכן סובייקטיבי וכן שלפני החטא השכל לא היה מושפע מהגוף האם זו הבנה נכונה?

2. לפי הנקודה השנייה יוצא שמה שכותב הרמב"ם בשמונה פרקים שנפש האדם אחת, כלומר שכל החלקים תלויים זה בזה, נכון רק לאחר החטא והרב בפירושו על שמונה פרקים הסביר שאם נפש האדם אינה אחת ניתן לכפור בבחירה חופשית שיאמר אדם ה"שכל חטא" או "הגוף חטא" וכן רק אם נפש האדם אחת יש משמעות לספורט שכן הוא משפיע גם על לימוד התורה וניתן לעבוד דרכו את ה'. אז איך ניתן לומר שדברים טובים אלו ניתנו רק לאחר החטא ובעתיד כשיתוקן החטא יגמרו? ועוד שמפורש יוצא ברמב"ם שגם לפני החטא הייתה בחירה ולכאורה זה סותר את הסברו של הרב?

תשובה 2:

1. כן.

2. הנפש שהרמב"ם מדבר עליה היא החלק הנמוך, שהיא "כחומר" (לשונו סוף פ"א). לפני החטא שלטה הנפש העליונה ("צורת הנפש", ה"שכל"). הבחירה מקורה בחלק העליון ולא בנפש התחתונה.

שאלה 3:

מה שהרמב"ם אומר בשמונה פרקים שהנפש יש לה 5 כוחות, איפוה נכנס פה החלקים "רוח נשמה חיה יחדיה", כלומר אותם 5 כוחות הנפש האלו הם חלקי הנפש מהחלק הראשון מ"נפש רוח נשמה חיה יחידה". אז איפה רוח נשמה חיה יחידה משתלבים בכל מה שהרמב"ם אמר?

תשובה 3:

לפי הרמב"ם הנפש המתחלקת לחמש כוחות היא הנקראת אצל המקובלים נפש ורוח. הדעת העליונה מקבילה למושג נשמה של המקובלים. אין מקבילות לחיה יחידה.