הרב אורי שרקי

וישב - קשה להיות יהודי (על ההפטרה)

כסלו תשע"ה




"רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם" (עמוס ג, ב).

המשפט הזה המופיע בהפטרת פרשתנו מעורר אותנו להכרה שמעמדו של העם הנבחר איננו מעמד נוח. אם נשאל את עצמנו אם כדאי להיוולד יהודי, שההשגחה העליונה מקפידה על כל מעשיו, התשובה תהיה בהחלט שנוח יותר וכדאי יותר להיוולד כבן לאומות העולם, לחיות חיים נוחים וטבעיים. וכבר העיר מהר"ל מפראג (תפארת ישראל פרק א) שאומות העולם מתנהגים על פי הטבע וישראל על פי הנבדל, ושלכן אומות העולם הם רוב וישראל מיעוט. שמא תאמר, ומה בדבר חיי העולם הבא? התשובה היא שכל אדם יכול לזכות לחיי העולם הבא גם בלי להיות בן ישראל אם רק יחפוץ בכך, שהרי חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא (רמב"ם הלכות תשובה פ"ג הי"ג). הנוכרי שאינו חפץ בחיי נצח יכול פשוט לא לעשות את הנדרש ממנו ובכך להיפטר ממשימת השגת חיי העולם הבא. לעומתו, בן ישראל אינו יכול להשתחרר מיעודו זה, שכן "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (סנהדרין פ"י מ"א). אי אפשר לברוח מחיי העולם הבא, ולכן מחוייב בן ישראל לעבור את כל הייסורין והמירוקים, בעולם הזה ובעולם הנשמות וגילגולים למיניהם, עד שיתאים ליעודו ההכרחי לחיי הנצח (עיין עולת ראיה ב, קנו, ליקוטי הש"ס להאר"י ריש מס' אבות).

לפי זה מובן מדוע בחרו רוב נשמות באי העולם להיוולד גויים ולא להיוולד יהודים.

וכי בחרנו להיות מי שהננו? אכן כך כותב רש"י על דברי התלמוד (ר"ה יא, א): "כל מעשה בראשית לדעתן נבראו" – שאלם אם רוצים להיברא, ואמרו: הן. השלב שבו כבר אין ממנו חזרה מהבחירה הוא מאוחר יחסית: היצירה, כלומר ארבעים יום אחרי ההפריה (עי' סנהדרין צא, ב), שעליו נאמר במשנה (אבות ד, כב): על כורחך אתה נוצר. הבחירה הקדומה להיות מה שהננו, היא המכונה "הבחירה הכמוסה במעמקי ההויה" במשנתו של הראי"ה קוק (אגרות ראיה רפג ועו"ר ב, קנז).

אך עדיין יש לברר מפני מה בחרו מיעוט נשמות לבוא לעולם בתור יהודים. אין זה אלא כי אלו נשמות אידיאליסטיות, הפועלות למען ה' בלבד, כאמור "לא לנו, ה', לא לנו, כי לשמך תן כבוד... למה יאמרו הגויים איה נא א-לוהיהם" (תהילים קטו, א-ב). ואם תשאל אם כדאי להיות אידיאליסט, נשיב שאידיאליסט אינו שואל שאלות של כדאיות.