אריאל הורוביץ
"הרמקול שלנו כלפי האנושות נדלק מחדש" - ראיון עם הרב אורי שרקי
פורסם במוסף "שבת" של "מקור ראשון", ט"ז בכסלו תשע"ג
הרב אורי שרקי כואב את האדישות היהודית לתיקון העולם. בשנים האחרונות הוא מעניק לגויים המעוניינים בכך את השם 'בני נוח' ורוצה להשיב ליהדות את פניה האוניברסליות. השיח הבין־דתי מיותר בעיניו
כשהרב אורי שרקי יושב בביתו בגבעת שאול ומצטט את הפסוק "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" – קולו הנעים, בעל המבטא הצרפתי, נמהל בשאון האוטובוסים והמכוניות של הכניסה לירושלים, שנמצאת ממש מתחת לביתו. אז, ברגע הזה, אפשר לעצום עיניים ולדמיין את חזונו: מאות אלפים, מיליונים, שנוהרים לירושלים, עוברים מתחת לבית הזה בדרכם אל העיר העתיקה, אל בית המקדש.
מזה כשלוש שנים שהוא מבקש להחיות את שבע מצוות בני נוח ולהופכן מאותיות מתות בספרים ישנים לממשות חיה. הארגון שהקים, "ברית עולם", עוסק בהסברת שבע המצוות לבני אומות העולם ובתהליך קבלתם לקהילות בני נוח. כאן, בסלון הבית – תמונות של הרב קוק, הרב הנזיר ובנימין זאב הרצל על המדף, מעל קופה של הקרן הקיימת לישראל – הוא מדבר בלהט על המצוות הללו, על תהליך הגאולה שמחזיר אותן בחזרה למרכז הזירה, ועל חזון משיחי שיוצא מכאן, מירושלים, ומתפשט אל העולם כולו.
חיים אחרים לגמרי
הרב אורי שרקי נולד לפני 54 שנים באלג'יריה ולאחר מכן עבר עם משפחתו לצרפת. בתשל"ב עלה ארצה ולמד אצל הרצי"ה קוק בישיבת 'מרכז הרב' ואצל הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו). הרב שרקי, ממובילי תנועת 'ראש יהודי', מלמד כיום ב'מכון מאיר' ומשמש רב קהילת 'בית יהודה' בקרית משה שבירושלים. אל שבע מצוות בני נוח נחשף במהלך עיסוקו ביחסי ישראל והאומות. במסעו נפגש הרב שרקי עם משנתו של אליהו בן אמוזג, רב איטלקי בן המאה ה־19, ששרטט את עיקרי תפיסתו בנושא בני נוח בספר 'ישראל והאנושות'. בהמשך אף תרגם הרב שרקי מצרפתית את ספרו של אברהם לבני, 'שיבת ציון נס לעמים', הכתוב מנקודת מבטו של לבני כגר.
"תמיד התעניינתי בנושא האוניברסלי של היהדות", אומר הרב שרקי. "ליהדות יש מסר אוניברסלי ברור. לא מדובר בתוספת, אלא בחלק אינטגרלי. כבר על אברהם אבינו נאמר 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'; אנו מתפללים על תיקון העולם במלכות ש־די וחולמים על חזון אחרית הימים שבו כל הגויים עולים לירושלים. את כל אלה שכחנו עם השנים. התרגלנו למונחים אחרים לגמרי. דבקנו ב'עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב', אבל שכחנו שעם ישראל שוכן לבדד לא משום שלא אכפת לו מן העמים, אלא כי זו הדרך שלו לתקן את העולם. המחשבה שליהדות יש אדישות לגבי תיקון עולם היא טעות נפוצה, שלא פוסחת גם על היהודים. למעשה ההיפך הוא נכון. הפן האוניברסלי הוא מהותה של היהדות, ובזמננו, זמן הגאולה, הוא מקבל משנה חשיבות. הרמקול שלנו כלפי האנושות נדלק מחדש. התרבות הכללית של אומות העולם מופתעת משיבת ציון, ויש התעניינות במה שיש ליהודים לומר".
הרב שרקי רואה את שבע המצוות גם כמסר רוחני, הרלוונטי בעיקר בתקופה של התנגשות הציוויליזציות. "אנחנו נמצאים במאבק בין גושי, יש העולם המערבי והעולם המוסלמי, יש גם הקסם של המזרח הרחוק. עם ישראל נמצא בתוך הקלחת הזו. המאבקים הללו לא יכולים להיות רק פוליטיים וצבאיים, אלא גם רוחניים. בתוך המאבק הגדול צריך שלמדינת ישראל תהיה אמירה לכלל האנושות, ואני מאמין ששבע המצוות הן האמירה הזו".
אתה יודע, הדברים האלה נשמעים יפים, אבל בסופו של דבר אומר אדם לעצמו: יש בעולם הזה שבעה מיליארד בני אדם, והרעיון שלפיו יש דרך מרכזית אחת לחבר את כולם לא־לוהים הוא קצת אשלייתי.
"השאלה היא האם אנחנו מאמינים באמונה שלנו. אם אנחנו מקבלים שהיהדות היא אמת, אזי היא משדרת את האמת הזו כלפי כל העולם. אגב, בכלל לא ברור שאנחנו מדברים על משהו שהוא הרבה יותר גדול מהמוסר הטבעי של האדם. שאל אותי בן נוח: 'אני לא מבין, האם מדובר בסך הכול על לא להיות חזיר? לא לרצוח, לא לנאוף, לא להיות פגאני – זה נורמלי, לא?'. וזו שאלה אמיתית. מה אנחנו באים להוסיף? ממילא רוב העולם מתנהג ככה. התשובה היא שקבלת שבע המצוות הופכת את הפעולה ממצב של 'לא מצווה ועושה' למצב של 'מצווה ועושה', ואל יהי דבר זה קטן בעינינו. המודעות לכך שמדובר במצוות ה' היא המבדילה בין עולם סגור לעולם פתוח, בין עולם שבו הטבע שולט לעולם שבו הא־ל שולט. חייו של אדם אחרי ההכרה הזו הם חיים אחרים לגמרי. ההכרה בציווי היא זו שמפגישה את האדם עם המימד הטרנסצנדנטי של החיים, עם הא־לוהות, וזה מעניק משמעות נצחית לחיי האדם".
לא חושבים בגדול
ישנם רבנים בעולם היהודי שבוחרים לפעול בכיוונים שונים בכל הקשור לאוניברסליזם של היהדות – שיח בין דתי, למשל.
"אני לא רוצה להיכנס לשיפוט אם זה טוב או רע, אבל בסופו של דבר – זה לא מקדם שום אג'נדה. הכנסים האלה נותנים תחושה טובה לבני הדתות השונות שהם עשו משהו, אבל בסופו של דבר זה לא משפיע. מי שיקבעו את אופיו של העולם יהיו הפוליטיקאים; לא אנשי הדת הם שיקבעו אם יהיה שלום או מלחמה בעולם, אם יהיו עשירים או עניים. הם חושבים שהם ישפיעו, אך מצד האמת הם לא משפיעים.
"אני, לעומת זאת, סבור שליהדות יש אמירה פוליטית. התוכנית הכללית היא 'ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא'. נכון שכשמדברים על אל אחד, אוניברסלי, האל של כל הדתות כולן, האמירה היא: פסקה הנבואה, אין גילוי אלוהות, ולכן כולנו מסכימים שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים, אז בואו לפחות לא נהרוג אחד את השני. אבל כשאנחנו מדברים על תורת משה, אנחנו מדברים על א־לוה שמתגלה ואומר לנו את רצונו. אנו נמצאים אמנם במצב שבו פסקה הנבואה, אך השראת השכינה חוזרת לעולם, הקב"ה מחזיר שכינתו לציון, אנחנו נמצאים באמצע התהליך ולא רואים את זה, ודווקא העומדים מבחוץ יכולים לראות את זה. הרבה מאומות העולם רואות אותנו כמי שנועד להדריך אותן ולהשפיע עליהן לטובה.
"בכלל", ממשיך הרב שרקי, "יש לנו מין פחד כזה לחשוב בגדול, כי זה מטיל עלינו אחריות. אנחנו מעדיפים לחשוב בצורה מגזרית, חסומה, קטנה. אני שומע בתקשורת דיבורים בסגנון של 'אנחנו לא כל כך חשובים כמו שנראה לנו'. יש פחד מיוהרה והתנשאות; אנחנו טורחים לומר שהקול היהודי לא כל כך משפיע על הבחירות בארצות הברית. מוזר לנו לדמיין שגויים בכלל מתעניינים בנו. לכן אנחנו הולכים למסרים קוסמופוליטיים של אהבת כל האדם, של התנגדות לאלימות בשם הדת, של מפגשים בין־דתיים, ובסוף יוצא מזה קיבוץ צמחוני. אלה מסרים יפים, אבל הם לא מקדמים כלום".
להיפרד נפשית מישו
בוא נדבר קצת על החזון. מה המעמד של דתות אחרות בחזון שלך?
"זו סוגיה הלכתית ומטא־הלכתית סבוכה. הרמב"ם כותב שבמצב מתוקן אין מניחים לאומות העולם לחדש דת מדעתן, אך הרמב"ם לא אמר שיש לבטל את הדתות אם הן כבר קיימות. אני אוחז בדברי הרב קוק, שסובר שיש לתקן את הדתות הללו, לא לבטל אותן. כמובן שהודי עובד את ה' בצורה שונה מאירופי שעובד את ה', ולכן בזמן הגאולה הרגישות הדתית של כל דת תישמר.
"לגבי הנצרות – הדיון ההלכתי לא נסגר עד ימינו. אפשר להעניק הכרה יהודית־הלכתית לנצרות, אבל אני סבור שלא צריך לעשות זאת. במציאות כפי שאני רואה אותה, אם אנחנו רוצים להשפיע השפעה טהורה על אומות העולם אנחנו מוכרחים לא לעבור דרך הצינור הזה. המיתוס הנוצרי נוצר כאשר בני אומות העולם הרגישו לפני אלפיים שנה צורך לקבל משהו מהיהדות. העם היהודי היה במצב גרוע מאוד מבחינה פוליטית ולא יכול היה להשפיע ישירות, וההשפעה עברה דרך דמות מיתולוגית שמייצגת את מה שהם רוצים לקבל, וזה ישו.
"בימינו, כיוון שעם ישראל חזר לארצו ולאיתנו, מדוע לשקר לבני אדם ולומר להם שהם יכולים להמשיך לדעת את א־לוהים דרך ישו, כשיש צינור ישיר והוא עם ישראל? אנחנו לא מיטיבים עם בני אדם כשאנחנו חסים על אמונות אבותיהם ואומרים להם שזה בסדר להיות נוצרים, כאשר יש להם אפשרות להגיע למעמד מטוהר מכל שאריות של פגאניות, דרך עם ישראל. עלינו להבריא את השטח של האמונה האנושית, ולכן אנחנו לא באים להציע תוכן המכשיר את הנצרות. אנחנו מציעים תוכן חדש. בבית הדין שלנו אנחנו מקבלים את מי שעזב לחלוטין לא רק את התיאולוגיה הנוצרית, אלא גם את הדבקות הנפשית בישו".
האוכלוסייה הנוצרית בעולם מונה כמיליארד וחצי מאמינים. אולי, כפשרה, ניתן לאמץ נוסחה שכן מקבלת בני נוח נוצריים?
"ישנם מספיק אנשים שנוקטים עמדות כאלה, למה לי להוסיף תוכן שאני רואה אותו כלא טהור? הדמות של ישו, בעיניי, מהווה מעין טרור רוחני. בברית החדשה ישו מצטייר כאדם מאיים וכוחני שאומר: 'אם אתם לא איתי, אתם בגיהנום'. האמירה הזו, ששולטת חזק מאוד על הנפשות בעולם, מעכבת את הנשימה הרוחנית הבריאה, ולכן אני לא שש לצאת לקראת התיאולוגיה הנוצרית".
אתאיסט מאמין
מה לגבי האסלאם?
"בהחלט יכול להיות בן נוח מוסלמי, אך הוא צריך לקבל על עצמו את מה שהאסלאם היה יכול להיות בתחילת הדרך – ענף של היהדות. האסלאם סבור כיום שכל העולם צריך להיות מוסלמי ואין לגיטימיות לנצרות וליהדות, אך במקור האסלאם היה יכול להיות מין תורת בני נוח, סניף של תורת משה. כיום יש קושי תיאולוגי לקבל את האסלאם משום שהם אינם רואים את עצמם כסניף, אבל אם הם יעברו שינויים הם בוודאי יכולים להתקבל כבני נוח. ככלל, בני דתות אחרות יכולים להתקבל, אך זה יחייב מעין רפורמה פנימית. בחזון שלי, עם ישראל יהפוך למעין מרכז בקרה של הרוחניות של אומות העולם. אני מדמיין איך כל אדם מניח על שולחנם של הרבנים את דתו, והם יערכו בה את התיקונים הראויים".
אולם באופן פרדוקסלי, טוען הרב שרקי, דווקא אתיאיסט אמיתי יכול להיות בן נוח. "יש איסור על בן נוח לעבוד עבודה זרה, אבל הוא אינו מצווה להאמין בא־ל", הוא אומר. "אתיאיזם לרוב איננו השקפת עולם פילוסופית, אלא השקפת עולם קיומית. לא מדובר בדרך כלל בהחלטה אובייקטיבית, אלא באופן לחיות את החיים.
"ז'אן פול סרטר היה אתיאיסט, אך הוא ראה בעם ישראל ובדבקותו בה' את המפתח לגאולת העולם. הנושא הא־לוהי הוא נושא שלא כדאי לאומות העולם להתקרב אליו. כשאומות העולם מתחילות לדבר על א־לוהות, זה מהר מאוד מתפתח לתיאולוגיה אלילית, ולכן עדיף שלא יתעסקו בתחום הזה.
"דווקא אתיאיסט אמיתי, שאינו מאמין בא־לוהים, יכול להיות בן נוח. הוא מקבל את העובדה שיש עם שמקבל התגלות של הא־ל, והוא מכריע לשמור את המצוות שרלוונטיות לו. חשוב לזכור שמי שאומר 'אין אלוהים' בדרך כלל לא מבין למה הוא מתכוון. אגב, בדרך כלל זה נכון גם לגבי אלו שאומרים 'יש אלוהים'".
ולמרות זאת, הרב שרקי מספר כי רוב האנשים שמקבלים על עצמם את שבע המצוות – בארגון מעריכים שישנם כיום כעשרת אלפים בני נוח ברחבי העולם – מגיעים לכך מתוך חיפוש רוחני עמוק. בת נוח כזו היא אן־מרי אנטוניאטי (58) מירושלים, נוצרייה פרוטסטנטית לשעבר שהגיעה לישראל לפני כשבע שנים. "לפני כן לא ידעתי שום דבר על ישראל", היא מספרת. "יום אחד השתתפתי בסמינר, והסבירו לי שם את כל מה שאבותינו הנוצרים עשו לאבותיכם, ואת מה שמדינות העולם עושות כעת לישראל, והחלטתי שאני חייבת לבוא לכאן".
אנטוניאטי התנדבה בצה"ל ובבתי אבות בתל אביב, ובה בעת הקימה אתר אינטרנט שמטרתו להציג פנים אחרות של מדינת ישראל, חיוביות יותר מאלה המוצגות בתקשורת הבינלאומית. היא המשיכה לכתוב מאמרי תמיכה בישראל בשפה הצרפתית ולעסוק בפעילות התנדבותית, אך המהפך בחייה הגיע כאשר יום אחד נקלעה לשיעור של רב ירושלמי, שהתנהל בשפה הצרפתית. "מיד כשהוא התחיל לדבר, אני ידעתי שזו האמת, ושהמקום שבו אני נמצאת הוא שקר. התחלתי לבוא לשיעורים, ומהר מאוד הבנתי שאני צריכה לעזוב את החיים שלי בעולם הנוצרי. גיליתי ששיקרו לי כשאמרו לי שלנוצרים יש כל האמת ושאר העולם נמצא בחושך. לא יכולתי להאמין שהרב שלפניי מלמד את החושך הזה".
לחיות לאור ה'
אנטוניאטי התגלגלה לארגון "ברית עולם" של הרב שרקי, וקיבלה על עצמה שבע מצוות בפני בית דין של הארגון. אנטוניאטי, שלא מתכוונת להתגייר, הולכת מפעם לפעם לבית כנסת קרוב לביתה ומשתתפת בשיעורי תורה, בעיקר בספר התניא, ששינה את חייה לדבריה. "אני מרגישה ששבע המצוות מעניקות לי משמעות", היא אומרת. "זה הבסיס של החיים, וזה גם הרצון של א־לוהים מאיתנו. יש לי ולחבריי מטרה מסוימת בחיים שלנו: לחיות לאור ה' ולשרת אותו.
"אני משתדלת לקבל על עצמי עוד מצוות, להתפלל, לברך על האוכל – שזה דבר מדהים, כמו פגישה עם א־לוהים לפני האכילה. כאן בשיעורים גיליתי שהקשר עם א־לוהים הוא לא רק קשר רוחני, כפי שהכרתי קודם, אלא קשר בכל המוחשי, בכל הגשמי, בכל רגע בחיים שלי. זה מה שחשוב לי: לא משהו שהוא מחוץ לאדם, אלא משהו שהוא בתוך החיים, בתוך הקשר עם האחרים, בתוך האוכל, בתוך העבודה. הוא איתי כל הזמן, דרך הברכות וכל מה שאני לומדת".
אנטוניאטי התנתקה ממשפחתה ומן החברים הנוצרים, למעט חברים נוצרים ש"אוהבים אותי בזכות עצמי, ולא בזכות האמונה שלי. בני המשפחה שלי רוצים שאהיה מאושרת; הם רואים שאף פעם לא הייתי מאושרת כמו עכשיו. אני מרגישה כאילו קיבלתי חיים חדשים, כאילו נולדתי מחדש. אני נזכרת בפעמים הראשונות שבהן שמעתי את השיעורים האלה: הרגשתי כאילו אני שותה מים מתוקים, מקבלת מים חיים כמו ממעיין, כמו מנחל. קשה לי לתאר את זה באופן מדויק".
אנטוניאטי, כאמור, קיבלה על עצמה את שבע המצוות בפני בית דין של שלושה רבנים מארגון 'ברית עולם', שמפעיל בתי דין שעוברים מסביב לעולם ומעניקים מעמד של בני נוח – טרם נמצא מונח מקביל ל'מגיירים' שיבטא את הפעולה הזו – לכל אלו החפצים בכך. 'ברית עולם' מעניק להם מידע בשפה שלהם, ייעוץ והכוונה רבנית, וכן מסגרת לקבלת שבע המצוות, שברוב המקרים משמשות מצע לקראת קבלת מצוות נוספות.
"הספרות ההלכתית בנושא קיימת", אומר הרב שרקי. "היא אמנם לא מפותחת כמו דיני תערובות, אך היא קיימת, וככל שהדברים הופכים להיות יותר מעשיים יש יותר שאלות מעשיות. הם מבקשים סידור ושולחן ערוך ומנהגים, ואנחנו צריכים לספק את זה; הם רוצים להעמיד חופות, לחגוג את החגים. כל הזמן מגיעות אלינו שאלות, ואנחנו נדרשים לספק את התשובות.
"כיום יש לנו קונטרס עם כמאה תשובות הלכתיות בנושא בני נוח, ויש אפילו חג שייסדנו – כ"ז במרחשוון, היום שבו יצא נוח מהתיבה וקיבל את שבע המצוות. זה היום העולמי לבני נוח".
לא עסוק במיסיון
אתה מתאר כאן להט דתי והשתוקקות לקיים מצוות. מדוע בני נוח אינם בוחרים להתגייר?
"הגיור בדרך כלל מלווה בעקירה מחברה לחברה, ולא תמיד אדם מסוגל לעבור את התהליך הזה. אנחנו לא מציעים את הגיור כאופציה לבני נוח; זו צריכה להיות הכרעה אישית של אדם שמתעניין בזה. שאלתי פעם בן נוח אחד מהולנד שאהב מאוד לקיים מצוות: 'אם אתה כל כך מאמין ביהדות, מדוע אינך מתגייר?'. והוא ענה: 'כי אני הולנדי'. הלאום הוא נתון טבעי; אדם לא בוחר לאיזה לאום להשתייך. דת, לעומת זאת, היא עניין בחירי. זו דעה, ודעה יכולה להשתנות.
"הארגון שלנו לא עסוק במיסיון", אומר הרב שרקי, "הגויים פונים אלינו, לא אנחנו אליהם. בדרך כלל מדובר באנשים שהתאכזבו מן הנצרות, והתעוררו לשאלות על גורל האדם, על מוסריות ועל א־לוהים. היה לאחרונה פסטיבל יהדות בקרקוב. אתה רואה שם עשרים אלף פולנים שרים שירים ביידיש ואוכלים גפילטע פיש, ומרגישים קשר ליהדות. כמעט בכל קהילה בעולם יש גרעין של יהודים שמוקף בהרבה גויים. זו תופעה בקנה מידה גדול, וזה מצריך מענה. אם זה לא ייכנס לשיטה ולא יהיה מבוקר, אנחנו יכולים להגיע לנזקים רוחניים. אם לא נדריך את בני אומות העולם שמעוניינים בהשפעה שלנו, יכולות להיווצר תופעות דתיות חדשות, מעין תערובות של יהדות ונצרות, ואנחנו צריכים להניח גבולות ברורים".
כצפוי, המהלך של הרב שרקי וארגונו מעורר אנטגוניזם והתנגדות בקרב בני הדתות השונות. אתר האינטרנט של 'ברית עולם' נפרץ על ידי גורמים אסלאמיסטיים קיצוניים, הסבורים שמטרת הארגון היא להשתלט על העולם. מאמרים בארצות הברית טענו שכוונת הארגון היא לבטל את הנצרות. "אנחנו מרגישים בהתנגדות הזו את העובדה שיש להם חשש", אומר הרב שרקי. "כמובן שאין לנו שום כוונה להשתלט על העולם, זו ממש שטות. אנחנו רוצים לעזור לאנשים להידבק בה'. זו לא אשמתנו שהקב"ה בחר בנו. יתרה מכך: הנתון הזה, הבחירה של עם ישראל, מקובל בכל העולם כולו. מיליארד וחצי נוצרים חושבים שהם עם ישראל האמיתי, משמע שהזהות הזו חשובה להם. יש אובססיה ברחבי העולם בנוגע לזהות של ישראל, והאובססיה הזו מראה את המרכזיות של המסר שלנו".
יהדות דרך גויים
אתה מקדם את הרעיון הזה כבר כמה שנים. מה התגובות שאתה מקבל בסביבתך?
"הנושא הזה חדש לרוב האנשים. התגובה הנפוצה היא שיש לנו מספיק בעיות משלנו, וקודם עלינו לפתור את בעיות היהודים. ואני אומר: הבעיה של היהודים היא שהיהדות איננה שלמה. יש ביהדות מימד אוניברסלי מהותי ומשמעותי, וחסרונו הוא זה שגורם לאנשים להתרחק מהיהדות. אחת הדרכים לקרב אנשים ליהדות היא שהיהדות תעבור גם דרך הגויים. ישנם גם כאלה שחוששים שיש כאן התנשאות על הגויים, אבל אלו שחוששים מהתנשאות הם אנשים שבדרך כלל הכרתם היהודית חלשה".
הארגון פנה לרבנות הראשית כדי שתסייע ביצירת הכרה רשמית בבני נוח. הרב מרדכי אליהו הביע בעבר תמיכה במהלך, גם רבני העולם הביעו עניין, והרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, הצטרף גם הוא לתומכים.
לאחרונה פנה הרב שרקי גם לגורמים פוליטיים ומדיניים על מנת לקבל הכרה ממלכתית רשמית בשבע מצוות בני נוח. כשאני שואל את הרב שרקי מה החזון הסופי שלו, הוא מישיר מבט, מגניב חיוך קטן ואומר: "זה לא החזון שלי אלא של תורת משה: 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'. אנחנו מעוניינים להביא גאולה לאנושות כולה על ידי דבקות בא־לוהי ישראל ובמצוותיו. האם כיום מבחינה ריאלית אפשר להגיע לכל העולם? אני מכיר במגבלות שלנו, אבל אני חושב שבשנים הקרובות נראה את זה כמשהו משמעותי יותר. יהדות שלמה היא יהדות בכל תוקפה, ויש הרבה מה להשלים היום ביהדות. הפעילות למען שבע מצוות בני נוח מוסיפה לבנה אחת לבניין הזה, אבל היא לבנה משמעותית. העולם צריך את זה".