הרב אורי שרקי

סוכות - פסח האומות

תשרי תשע"ה




לכאורה תאריכו של חג הסוכות משונה ביותר. התורה אומרת "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג, מג). רומזת התורה למאורע המסופר בפרשת בא: 'ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה' (שמות יב, לז), לאמור שבאותה שעה ישבו בני ישראל בּסֻכּוֹת. הן אם נפרש שהיו סוכות אלו כפשוטן, והן אם נאמר שאלה היו ענני כבוד. אותו המאורע התרחש בט"ו בניסן, בחג הפסח. לפיכך חג הסוכות היה צריך לחול בפסח ממש, ומה פשר דחייתו בששה חודשים?

חג הפסח מבליט את ההבדל בין ישראל לעמים. בליל הסדר אנחנו פוסלים את הצד השלילי של העמים: "שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידועך, ועל הממלכות אשר בשמך לא קראו", ואילו חג הסוכות הוא חג אוניברסלי, שבו אנחנו משתפים את אומות העולם בשמחתנו, ועתידים כל הגויים לעלות לירושלים לחג הסוכות, ואף בזמן שבית המקדש קיים מקריבים שבעים פרים לכפרתם של שבעים אומות העולם.

לפי זה, חג הסוכות הוא חג הפסח של אומות העולם. אם השעה היתה כשרה בזמן יציאת מצרים, היו אומות העולם יוצאים מן השעבוד הפנימי שלהם יחד עם יציאתנו משעבוד מצרים, והיה חג הסוכות חל בפסח. החג האוניברסלי היה מתלכד עם החג הלאומי של ישראל. אך מכיוון שלא זכו אומות העולם, ואף אנחנו לא זכינו, נדחתה גאולתם לעתיד לבוא וחל חגם בתשרי, הזמן שלפיו הם מונים. יוצא, שהשנה העברית מחולקת לשלשה רגלים. חג הפסח החוגג את יציאת ישראל ממצרים בעבר. חג השבועות שבא לציין את מתן תורה בכל יום ויום בהווה, וחג הסוכות שבא לציין מאורע עתידי - גאולתם של אומות העולם בגאולת ישראל האחרונה.

עוד רמז יש כאן, שעל מנת להגיע להתפייסות עם אומות העולם, לעלייתה של כל האנושות, צריך לעבור דרך הימים הנוראים, דרך מחיקת כל החטאים וכל הנפילות של האנושות, ודווקא מתוך כך יוכל עם ישראל להפגש שוב עם אומות העולם. אומות העולם גם מפגישים אותנו עם העולם הטבעי. עם ישראל נלחם עם הטבע במשך אלפי שנים. התרבות שנקשרה בטבע היתה תמיד של עבודה זרה. רק באחרית הימים יש אפשרות לראות קדושה גם בתוך הטבע. מצוות החג לאחוז ענפים לחים הלקוחים מן העולם הטבעי ולהיכנס לתוך בית שכולו ירק, על מנת להתאחד עם הקדושה בתוך הטבע. אלה הארות גדולות השמורות בשלימותן לעתיד לבוא.