הרב אורי שרקי
כי תשא - מאבק בין שתי שיטות חינוכיות
סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב
בפרשת כי תשא, אנחנו נפגשים במאבק בין שתי שיטות חינוכיות. שיטתו החינוכית של משה רבינו, לעומת שיטתו החינוכית של אהרון הכהן. מבלי להיכנס לראיות רבות, לנושא הזה, הרי שדמותו של משה העולה מן המקורות, גם מן התורה שבכתב וגם מן התורה שבע"פ, כדמות אבסולוטית, הנאמנת אך ורק לאידיאל, והיא הקובעת גם הלכות. ממשיכיו של משה הם חכמי ישראל, שאף הם קובעים הלכות ואינם מתפשרים עם האמת. לעומת זה, שיטתו החינוכית של אהרון היא להסכים לרדת אל החוטא, אל מדרגתו. ויחד עם זאת להעלות אותו מתוך פח חטאו, מתוך שותפות איתו בשלבים הראשונים. כי אהרון שהיה מוכן אפילו להיות שותף לחטא העגל על מנת לרומם את העם ולומר להם 'חג לה' מחר' (שמות ל"ב ה). ובעצם השיטה הזאת, של אהרון, שהיא שיטתם של הנביאים, שההלכה העניקה להם את הסמכות להורות 'הוראת שעה' לעבור על דברי תורה על מנת לקיים את התורה, הלא שתי השיטות האלו טובות כאשר הן פועלות יחד. משה ואהרון - שני אחים הפועלים כאחד, הרי הם לברכה לכלל ישראל.
אך פרשתנו מספרת לנו מה קורה כאשר משה רחוק מן העם, ואהרון לבדו נשאר. הרי שאהרון מחטיא שלא מרצונו את העם. במקום לרוממם, הרי הוא גורם בסופו של דבר להריגת שלושת אלפים מתוכם. אלא שבוודאי שלפעמים זקוקים אנו לתורתו של אהרון, המורה לנו הוראת שעה לעבור על דברי תורה, אלא שלצורך זה אנו זקוקים לנביאים. אך מה נעשה בתקופה שבה אין לנו נביאים, שיורו לנו מתי לעבור על דברי תורה? אומר לנו הנביא האחרון - מלאכי, בנבואתו האחרונה, שהוא ידע, שזמן רב, היא תהיה הנבואה האחרונה בהיסטוריה, בסוף דבריו אומר לנו: 'זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים' (מלאכי ג' כ"ב). אם כן ההנחיה של הנביאים היא שבזמן שאין נביא יש לשמוע לתורת משה דווקא ולא לתורת אהרון. שמא נאמר: אם כן מה יהיה עם קרוב הרחוקים, שאהרון עסק בו כל כך? אם אנחנו נהיה נאמנים אך ורק לתורת משה? לכן בא הנביא מלאכי ומוסיף, מיד אחרי זה: 'הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא: והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם' (שם) כלומר ההשגחה העליונה דואגת לכך, שקרוב הרחוקים יושלם על ידי אליהו הנביא באחרית הימים. אך מה לנו, שאיננו נביאים נותר בידינו מתורתו של אהרון? אומר הלל הזקן מתלמידי משה: 'הווי מתלמידיו של אהרון' (אבות א יא). איך נוכל להיות מתלמידי אהרון, הרי אין אנחנו יודעים מתי לעבור על דברי תורה? אומר הלל: לא אמרתי לך להיות מתלמידיו של אהרון אלא לענין זה - שתהיה 'אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'. כך שיוצא, שבהלכות תלמידי משה אנחנו. במידות ובהתנהגות כלפי הזולת הרי אנחנו תלמידיו של אהרון.
מתוך כך אנחנו לומדים הלכה חשובה, הדרכה חשובה, שעלינו להשתדל לא לוותר על האמת לעולם. לעולם לא להגיד שהתורה אומרת את ההפך ממה שהיא אומרת, אבל עלינו להיזהר גם לשמור על ה'דרך ארץ' בדרכי הפעלתנו את דברי התורה ובמסירתנו את דברי התורה לזולתנו. שלא נגיע למצב כזה שבו ר' עקיבא, כשהיה עם הארץ רצה לנשוך תלמידי חכמים כחמור (פסחים מט:). ולפי פרושים של בעלי התוספות בגמרא (שם) הרי היה זה משום התנהגותם ההלכתית הנכונה של חכמי ישראל, שלא דאגו תמיד להעביר את התנהגותם דרך הצינורות של ה'דרך ארץ'. ייתכן שהרבה מתחים בין מפלגות העם ובין חלקי העם, היו נחסכים לו נהגנו להיות גם כתלמידי משה וגם כתלמידיו של אהרון.