הרב אורי שרקי
ויחי - יעקב ויוסף
טבת תשע"א
"ויקרא לבנו ליוסף". פירש רש"י: למי שהיכולת בידו לעשות. דברי רש"י תמוהים לכאורה. כי מה חידש שלא ידענו? והלוא כל אדם מבין, גם בלי פירוש, שאם פנה יעקב אבינו דוקא אל יוסף מכל בניו, אין זה אלא מפני שהכוח בידו לקיים את בקשתו, בתור השליט במצרים. אך אם נתבונן נשים לב שמעל המילה "ויקרא" נמצא זקף גדול, טעם המהווה הפסק. לאמור שבאמת פנה יעקב לקדוש ברוך הוא, כי הוא זה שבידו הכוח באמת לעשות, ומתוך כך צוה לבנו יוסף להוציא אל הפועל את רצון ה'. כאן נרמז שעבר הזמן שבו יעקב הוא המרכבה לשכינה ושהגיע זמנו של יוסף בתור מרכבה. על פי זה מיושבת הסתירה בדברי רש"י בהמשך: "וישתחו ישראל - תעלא בעידניה סגיד ליה (כשמגיע זמנו של השועל למלוך, השתחווה לו)", שממנו משתמע שהשתחוה מול יוסף ושאכן כך ראוי לעשות, ואילו בהמשך: "על ראש המיטה - הפך פניו כלפי שכינה", שבא לומר שאין זה ראוי להשתחוות ליוסף. אבל לפי מה שביארנו, מובן ש"כלפי שכינה" פירושו: כלפי יוסף, שהשכינה שורה עליו דוקא בעידן גלות מצרים.