בכל דרכיך דעהו

ג', ח' בתמוז תשס"ז

שאלה 1:

שאלתי אל הרב היא כיצד יכול אדם לממש את העקרון של בכל דרכיך דעהו, כאשר הוא עוסק בעבודה, שבפשטות, אין לה שייכות ישירה לקודש (מחשבים, ראיית חשבון וכדומה). מובן שיש צורך להקפיד על חריצות,יושר, לויאליות וכדומה, אולם נראה שערכים אלה קשורים יותר למוסר הטבעי ומצופים גם ממי שאינו יהודי. איך נפגשים עם הקב"ה בעבודה, בפרט שהיא ממלאת חלק כה גדול מיומו של האדם?


תשובה 1:

כתב הרמב"ם בפרק ה של הקדמתו למסכת אבות שכאשר אדם עסוק בקיבוץ הממון יכווין שהוא מקבצו כדי להוציא אותו כדי לקנות מעלות שכליות ומדותיות ולהתמיד מציאותו עד שישיג דעת ה', ועל זה נאמר "בכל דרכיך דעהו".



שאלה 2:

על פי השולחן ערוך בסימן קנו - האם אדם שיש לו כבר כסף רשאי רק ללמוד תורה או שמא תמיד הוא חייב לעבוד במלאכה כלשהי? שאלה שניה: האם הדרך האידאלית לכתחילה היא תורה ומלאכה או שמא רק תורה? אם כבוד הרב יכול אני אשמח לקבל מקורות...


תשובה 2:

מי שיש לו כסף אינו חייב לעסוק במלאכה, למרות שלפי מדרש משנת רבי אליעזר, יש מעלה במלאכה. יש אידיאל של תורה ומלאכה. יש לי קלטת "תורה ומלאכה" שניתן להשיג במכון מאיר, עם מקורות.



שאלה 3:

הרב נישאל: "כיצד יכול אדם לממש את העקרון של בכל דרכיך דעהו, כאשר הוא עוסק בעבודה, שבפשטות, אין לה שייכות ישירה לקודש?" הרב ציטט את הרמב"ם. במחילה לא הבנתי את דבריו של הרמב"ם. האם הרב יכול לפשט את דבריו?


תשובה 3:

הרמב"ם מסביר שכל מעשיו של האדם יכולים להיות לשם שמים על פי התכלית שלהם. כגון הבריאות והממון, שהאדם משתמש בהם כדי להגיע לשלווה הנדרשת כדי לעסוק בחכמה שע ל ידה ידע את ה' או לתמוך באנשים יודעי ה' או בתהליכים שיגדילו דעת ה' בעולם כגון המדינה היהודית וכו'. על פי זה אדם העוסק בעבודה של חול צריך להתכוין שבכך הוא פועל לישובו של עולם בישר וביעילות, כך שתרבה בסופו של דבר דעת ה' על ידו. מלבד זאת יש להוסיף שלפי הרב קוק יש אור קודש גנוז בתוך החול של עם ישראל, המתגלה על ידי המלאכות בארץ ישראל.