הרב אורי שרקי
פסח - לידת האומה
ניסן תש"ע
כל אומה מתחילה את קיומה מהטבע, בעוד שאת חייה הרוחניים היא שואבת מנשמתה. השניות הזו יוצרת מתח פנימי גדול בחיי העמים, הגורם שבשלב כלשהו של ההסטוריה מתפרדת החבילה, והלאום והדת עומדים כשתי מערכות זרות ואף מנוכרות זו לזו. בעם ישראל לא יכולה להיווצר הפרדה כזו לאורך ימים, משום שהיסוד הלאומי נולד בו בזמן עם גילוי השכינה, כך שלא הספיקה האומה להותיר בזכרונה זהות ישראלית שאינה קשורה עם הנהגת ה'. לפי הרב קוק נרמז הדבר באכילת המצה של פסח: בהיותנו משועבדים במצרים לא קיימנו חיים ציבורים, ודמינו לגרגרי קמח מפורדים. כשיצאנו לחירות נהיינו לבצק. ולא הספיק בצק זה של אבותינו להחמיץ ולחיות חיים לאומיים של חול, עד שנגלה עליהם הקב"ה וגאלם מיד. מאז נאפינו והיינו למזון המחיה את העולם כולו, אשר אם ינסו להחמיצו כבר לא יעלה הדבר ביד כל אדם. (מכאן שאין הרב זצ"ל חושש ל"שרויה"...)