הרב אורי שרקי

לך לך - כיוונים

מרחשוון תשע"ז




שני אופנים יש ללכת. יש הליכה עם מטרה מוגדרת מראש, ויש הליכה בלתי מכוונת, שמטרתה הולכת ומתבררת עם הזמן. הראשונה אמנם בטוחה יותר אבל אין בה פתיחות לאופקים חדשים. משום כך יתכן גם שמכשול קל כלשהו יבטל את ההליכה. זאת היתה יציאתו של תרח מאור כשדים ללכת ארצה כנען, שיעדה היה ברור מראש, ודוקא משום כך נעצרה בחרן. נראה שהתברר לתרח בדרך שקשיים גדולים יעמדו לפניו בארץ כנען ולכן העדיף לקבוע את מושבו במקום שקט. מה שאין כן הליכתו של אברהם, שמשום שהיא מלאה באמונה, בפתיחות לדבר ה', אין היא מגדירה מראש את יעדיה ואת האופן שבו יש לפתור את הבעיות כשתופענה: "אל הארץ אשר אראך", תהא אשר תהיה. דוקא משום שאין הוא מתנה את הליכתו בידיעה מוגדרת של דרכי העשיה, מגיע אברהם אבינו בסופו של דבר אל ארץ כנען. האמונה היא המקנה את הארץ. בימים ההם ובזמן הזה.

*

אברהם הציע ללוט: "היפרד נא מעלי, אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה". ימין ושמאל הינם כינויים לדרום וצפון, וכתרגום אונקלוס שם. הצעתו של אברהם ללוט היה עניינה אפוא להשאיר את לוט בארץ ישראל המערבית כשהם מחלקים את שטחי המרעה ביניהם. אך לוט בחר את ככר הירדן ופנה לארץ ישראל המזרחית, רחוק מקרבתו של אברהם, "ויאהל עד סדום". מתוך כך התרחק לוט רוחנית מאברהם וגם נפל בשבי כדרלעומר וסיבך את אברהם במלחמה רחבת מימדים. עולה מכאן שסטיה קטנה מעצתו של צדיק עשויה להביא נזק שמתברר רק לאחר זמן. אולם גם מטעויות מפיקה ההשגחה העליונה רווחים, כי על ידי התרחקותו של לוט נדחו אומות עמון ומואב היוצאים ממנו אל עבר הספר של ארץ ישראל, מה שהקל על מעשה ההתנחלות של בני ישראל.

*

בברית בין הבתרים שבפרק טו, המופיעה על רקע נצחונו הצבאי של אברהם אבינו, מובטחת לזרע אברהם ארץ רחבת ידים משני עברי הירדן ומהנילוס ועד הפרת. לעומת זה בפרשת ברית המילה שבפרק יז, הבאה לקדש את זרעו, מובטחת ארץ כנען בלבד, שקדושתה גדולה יותר מכל שאר חלקי הארץ, אך משתרעת רק בין הים לירדן. מכאן שההבטחה נוגעת לשתי משימות היסטוריות שונות של עם ישראל. אם יזכו, תהיה מדינתם בשני עברי הירדן ויעסקו בתפקיד פוליטי אוניברסלי הנוגע לכלל האנושות. ואם לאו, יתכנסו בתוך הישראליות פנימה, ויעסקו בעניינים שבקדושה, ובפרט בקדושת הברית האישית, עד אשר יקנו די כח כדי להקרין עד אפסי ארץ.