תיקון העברית כצעד לזירוז הגאולה?

ט' באדר תשס"ז, כ"ג בניסן תשס"ח

שאלה 1:

האם יש צורך שגם העברית המדוברת תתוקן לכדי העברית המדוייקת לקראת הגאולה השלמה (ומכאן נ"מ לכך שאולי תיקון העברית הינו צעד לזירוז הגאולה)? ועוד בנושא זה, האם יש אפשרות לקבוע על מסורת לשונית מסויימת שהיא הכי נכונה? ראיתי ושמעתי הרבה הוכחות של הרה"ג מאיר מאזוז הי"ו, שלא נותנות מקום למסורות אחרות ומאוד מוכיחות את עצמן.

תשובה 1:

בודאי ש"שפה ברורה" היא חלק מהגאולה. אך אין צורך בשיחזור ארכיאולוגי של השפה, כי כך דרכה, שהיא מתפתחת. שכן אמרו "לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד", ועיין פיהמ"ש להרמב"ם ריש תרומות. גם בזמן התנ"ך היו סגנונות לשוניים שונים זה מזה (אנציקלופדיה מקראית), כך שמסורת הר"מ מאזוז מבטאת אחת מהן.

שאלה 1:

האם יש צורך שגם העברית המדוברת תתוקן לכדי העברית המדוייקת לקראת הגאולה השלמה (ומכאן נ"מ לכך שאולי תיקון העברית הינו צעד לזירוז הגאולה)? ועוד בנושא זה, האם יש אפשרות לקבוע על מסורת לשונית מסויימת שהיא הכי נכונה? ראיתי ושמעתי הרבה הוכחות של הרה"ג מאיר מאזוז הי"ו, שלא נותנות מקום למסורות אחרות ומאוד מוכיחות את עצמן.

תשובה 1:

בודאי ש"שפה ברורה" היא חלק מהגאולה. אך אין צורך בשיחזור ארכיאולוגי של השפה, כי כך דרכה, שהיא מתפתחת. שכן אמרו "לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד", ועיין פיהמ"ש להרמב"ם ריש תרומות. גם בזמן התנ"ך היו סגנונות לשוניים שונים זה מזה (אנציקלופדיה מקראית), כך שמסורת הר"מ מאזוז מבטאת אחת מהן.



שאלה 2:

הרב כתב בתשובה:

"אין צורך בשיחזור ארכיאולוגי של השפה, כי כך דרכה, שהיא מתפתחת. שכן אמרו "לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד", ועיין פיהמ"ש להרמב"ם ריש תרומות. גם בזמן התנ"ך היו סגנונות לשוניים שונים זה מזה (אנציקלופדיה מקראית), כך שמסורת הר"מ מאזוז מבטאת אחת מהן."

האם הרב התכוון לטעון שאין ערך לדקדוק כיום וכי אין עניין לדוגמא לדקדק בין א' ובין ע', ח' לכ', ת' וט', שהרי כיום רוב הישראלים לא מבדילים בינם - או שכוונת הרב שכן יש לדקדק, וכי יש לבחור באחת מן השיטות? שכן, יש היום תופעה שהרבה אשכנזים 'חוזרים למקורות' ומקפידים בדיקדוקים הנ"ל - האם יש לזה מקום וצורך או שאין עניין? (והאם לפי דברי הרב גם אין עניין לדקדק במלעיל ומלרע, ואם כן - מה ההבדל).

תשובה 2:

בודאי שיש לזה ערך. כל מה שאמרתי הוא שאי אפשר להכריע לטובת מסורת אחת על פני אחרת.