הרב אורי שרקי

מגל י"ה - חלק ב

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", י' באדר ב' תשס"ג




עניינה של סעודת פורים שהיא מגלה קדושה במקום שאין רגילים למצוא אותה, בריבוי האכילה והשתיה. זאת עבודה הפכית לעבודת יום הכיפורים, בו הגוף נעזב לחלוטין כדי לאפשר את זריחת הנשמה:

"פורים הוא לעומת יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה, מרובה דווקא באכילה ושתיה. והשתיה יש בה מעין ריח ביסום (בסומי בארמית- שכרות, ובעברית לשון בשמים), והריחו ביראת ד' (נאמר בישעיה יא, ג על משיח בן דוד) מוריד שאול, שאול, ואסתר מדבית שאול קאתיא (מבית שאול באה ולכן יש בכוחה לחשוף אור של השגחה במקום של אסתר פנים, כדרך ששאול חמל על אגג מפני יסוד הקודש החבוי שמצא בו). "אך את דמכם לנפשותיכם אדרש" (בראשית ט, ה ונדרש בבבא קמא צא, ב שאסור לאדם לחבל בעצמו) למעט כשאול (שהרג עצמו כדי שלא יתעללו בו האויבים) שחמל על אגג, משום שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה, שהסתכל מקום גבוה למקום נמוך עליו, (כנרמז בכתוב, במדבר כד, ז) "וירם מאגג מלכו", שקיבל מלכותו על הגג, שדיבר עמו שמואל שם (שמואל א, ט, כה). "ועשית מעקה לגגך", חסר כ"ה (מעק"ה עם כ"ה גמטריא עמל"ק) דברכת ישראל כ"ה תברכו (ברכת כהנים המיוחדת לבני ישראל), ומעקה עם כ"ה (גמטריא) עמלק (כך שעמלק הוא המעקה של הזהות הישראלית), שנתברר לקדושה ע"י המחיה (כי נמחה מתחת לשמים, ונשאר שורשו שמעל השמים מחובר לקדושה). וב"כה" (נבואה בלתי מבררת, המשמשת אצל הנביאים בלשון "כה אמר ה'") תוכל להיות נפילה, וההבטחה היא בנבואת משה שנתנבא גם כן ב"זה הדבר" (הנביאים נתנבאו בכה אמר ה', מוסיף עליהם משה שנתנבא בלשון 'זה הדבר' - נדרים ע"ז), פה עמוד עמדי, ולא נופל כבלעם (שנאמר עליו "נופל וגלוי עיניים"- במדבר כד, טז, כך שעל ידי תורת משה אין סכנה שהשתיה בפורים תביא לידי נפילה חס וחלילה, אלא אדרבה, תביא לתיקון שלם של כל הנפילות)." (עולת ראיה חלק א עמ' תלז-תלח).

יהיו דבריו הנפלאים של הרב זצ"ל למול עינינו בסעודת פורים הבאה עלינו לטובה בעזרת ה'.