שמירת נגיעה

שמירת נגיעה

י"א באלול תשס"ו, כ"ד בשבט, ט' באדר תשס"ז, ג' באייר תשס"ח

שאלה 1:

1. אחת הבחורות שמשרתות איתי בבסיס שאלה אותי: "איך אפשר להעביר רגשות בלי לגעת? גם אם זה לא לקיים יחסי מין לפני החתונה אלא רק נשיקה או אפילו להחזיק ידיים לחבר/חברה"? (חשוב לי להדגיש כי שאלה זו נבעה מרצון טוב באמת להבין ולא מקנטור או אנטי).

2. בהמשך לשאלתה רציתי לשאול מהו הטעם של שמירת נגיעה? והאם זה אסור מהתורה או מדרבנן?

תשובה 1:

איסור הנגיעה נובע בדיוק ממה שציינת, כלומר שהמגע יוצר קשר נפשי, הראוי להיווצר רק כשקיים הביטחון שקשר זה אינו מקרי ואינו ניצול בלתי אחראי של עוצמות החיים הנפשיות של הזולת, וזה קיים רק בקשר מחייב של נישואין. המקור ההלכתי של איסור נגיעה הוא מן התורה באשה נידה (שזה מצבן של רוב בנות ישראל היום, מכיוון שאינן טובלות) ובאשה פנויה בטהרתה, הדבר שנוי במחלוקת אם הוא מדאורייתא או מדרבנן.

שאלה 2:

1. במקרה שבא יהודי שאינו שומר מצוות ללחוץ יד לבחורה לפני הרבה אנשים מה צריך להעדיף הלבנת פניו ברבים או לעבור על שמירת נגיעה והאם זה אותו דבר הפוך כשהאשה לוחצת היד לגבר?

2. האם כשאני בא לתרום דם והמתרימות הן נשים האם אני צריך לעמוד בתוקף שזה יהיה גבר או מספיק שאני אומר להן שכמה שפחות יגעו בי.

3. עד כמה צריך לשמור באשה זרה לא להעביר מיד ליד? מה אני עושה לדו' אם מישהי מביאה לי שקית קניות ברחוב האם אני צריך להגיד לה תשימי על הרצפה? וכשספרנית נותנת לי ספר האם זה גם נחשב מיד ליד כי יש מרחק גדול בין ידי לידה?

תשובה 2:

1. צריך לנהוג בחכמה.

2. אין לדרוש שזה יהיה גבר, כי עסוקות הן במלאכתן.

3. אין צורך להימנע. רק אין לנגוע.

שאלה 3:

האם מותר לאדם לגעת באחותו? האם יש הבדל אם היא נשואה או רווקה, או הבדל בגילאים שונים?

תשובה 3:

מותר אך רצוי להימנע.

שאלה 4:

בקשר למה שהרב ענה למעלה: האם הרב יכול לפרט מה ז"א צריך לנהוג בחכמה?

תשובה 4:

דוגמאות: כשהרצי"ה קוק חשש שמאן דהי תושיט לו את היד, היה מושיט הוא תחילה ומיד מחזיר בלי ללחוץ את ידה.היא יצאה קצת מבולבלת ולא יודעת אם לחצה או לא ובינתיים התיישבו והחלו לדבר.

הרב רחמים נאהורי זצ"ל (אב"ד פאריס) פגש אשה ברחוב שצעקה אליו "רבי רחמים! אני כל שמחה לפגוש אותך, לפני 40 שנה ערכת את חופתי, בוא ואנשק אותך!". הוא עמד כפסל ולא זז מילימטר והיא נשקה אותו.

כשהגיעה ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר לארץ ולחצה את ידי הנכבדים. עמד שם הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו. אמרו לו שהוא חייב ללחוץ את ידה על מנת למנוע תקרית דיפלומטית. ענה: אל תדאגו. כשהגיעה אליו אמר: "זה בעלך? ענתה: כן. לחץ את ידו ואמר: זה בשביל בעלך. לחץ שוב את יד הבעל ואמר: וזה בשבילך. כשעזבה את הארץ בקשה למסור תודה לרב הראשי על הכבוד שעשה לה.