הרב אורי שרקי

דיני בני נח

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", י"ז באב תשס"ג




מצוות ניתנו גם לישראל וגם לבני נח. הלכותיהן של מצוות בני ישראל מבוארות בשולחן ערוך ובשאר ספרי ההלכה. אך מאין ישאבו אומות העולם את פירוט ההלכות הנוגעות להן? שמא יצטרכו לעיין בחושן-משפט בבואן לדון בדיני ממונות, או ביורה דעה בדיני אבר מן החי, או בדיני כלאים, לפי מי שסובר שכלאים נאסרו גם לאומות העולם?

בשאלה זו נחלקו האחרונים. דעת הרב זצ"ל היא שיש חילוק עקרוני בין דיני ישראל שפרטי הלכותיהם מוגדרים על פי קריטריון של קדושה, העומד מעל השכל האנושי, לבין פרטי הלכותיהם של דיני בני נח הנקבעים על פי הטבע:

"יש להעיר בכלל במצוות הנהוגות בבני נח, שמכל מקום להלכותיהן בפרט אין להשוותן לישראל. וכמו שיעורים שלא ניתנו לבני נח. ונראה שאצל בני נח הפרטים הולכים יותר מצד הטבע, ואצל ישראל הנם מוגבלים מצד קדושת דברי-תורה. ויש על זה כמה הוכחות... והיינו שאצל ישראל הגדירה התורה העניין בין איסור להיתר, ואצל בני-נח ההגדרה תלויה בטבע... יש לומר בעניינים כלליים הצריכים הגבלה בהכרח על פי חכמים, נוהגים אצלם על פי הכרעת חכמיהם... ולפי זה יש לומר דהפרטים של כלאים שיש בהם הרבה גדרים, אף אם נאמר שאתרוג ולימון אינם מין אחד אצל ישראל מפני שאינו כל כך דומה בטעם ועלין ובמראה, מכל מקום יש לומר דאצל בני נח תלוי לפי ההסכמה שעל פי חכמיהם. דלא מסתבר כלל שתחייב התורה לבני נח שילכו לדרוש בפרטי מצוות שלהם אחרי קבלת חכמים שבישראל. וכיוון שעל פי הסכמת חכמי האומות הלימונים והאתרוגים המה בני משפחה אחת, יש לומר אף על פי שאצל ישראל האיסור עומד במקומו, מכל מקום אצל בני נח אין כאן איסור." (מתוך עץ הדר, פרק א' בדילוגים).