הרב אורי שרקי

פורים - מתי התרחש מעשה המגילה?

אדר ב' תשע"ט




הדעה המקובלת אצל חז"ל (סדר עולם רבה פכ"ח) היא שאחשורוש מלך בין כורש, שהתיר את בניית המקדש, לבין דריוש שהתיר להמשיך בבנייתו אחרי הפסקה של שנים רבות בימי אחשורוש (עיין תרגום לאסתר א, א). על יסוד זה, פירשו את הכתוב (אסתר ה, ג) "מה שאלתך, עד חצי המלכות" כמכוון להתרת בניית בית המקדש (מגילה טו, ב).

לעומת זאת, הזיהוי המקובל בקהיליה המדעית לאחשורוש הוא כסרכסס, בנו של דריוש. לפי זה כל מעשה המגילה מתרחש בזמן שבית המקדש השני כבר קיים.

אני מציע לקבל את האפשרות שדברי ההיסטוריונים תואמים את פשוטו של מקרא. וזאת מחמישה טעמים:

א) בספר עזרא (ד, ה-ז) מובאים זה אחר זה המלכים כורש, דריוש, אחשורוש, ארתחששתא, כפי סדרם המקובל אצל ההיסטוריונים.

ב) זכריה הנביא, שמתנבא בשנת שתיים לדריוש, אומר (זכריה א, ח): "ראיתי הלילה, והנה איש רוכב על סוס אדם, והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה". ובגמרא (סנהדרין צג, א):" אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (זכריה א, ח): 'ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה'?

- 'ראיתי הלילה' - ביקש הקב"ה להפוך את כל העולם כולו ללילה.

- 'והנה איש רוכב' - אין איש אלא הקב"ה, שנאמר (שמות טו, ג) :ה' איש מלחמה ה' שמו.

- 'על סוס אדום' - ביקש הקב"ה להפוך את העולם כולו לדם.

- כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה, נתקררה דעתו שנאמר (זכריה א, ח) והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה. ואין הדסים אלא צדיקים שנאמר (אסתר ב, ז) ויהי אומן את הדסה".

קשה להניח שכוונת רבי יוחנן בפשוטו של מקרא היא שהצדיקים הנרמזים כאן הם חנניה מישאל ועזריה עצמם, שכן המעשה שלהם קדם בעשרים שנה לזכריה. אלא נראה שיש לראות כאן רמז לגזירת ההשמדה של המן, והצדיקים המצילים הם מרדכי ואסתר הרמוזים בביטוי 'הדסים'.

ג) בזכריה (ב, י-יא) מזהיר הנביא מסכנה גדולה האורבת לבני ישראל בבבל:"הוי הוי ונוסו מארץ צפון נאם ה'... הוי ציון המלטי יושבת בת בבל". צופה הנביא סכנה גדולה סמוך לימיו.

ד) מלאכי, הפועל דור אחד מאוחר יותר, כותב (א, יא):"כי ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי בגויים". מה שמתיישב היטב עם "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" שבסוף המגילה (ח, יז).

ה) יש דעה במסכת מגילה (טו, א):"אמר רב נחמן: מלאכי זה מרדכי, ולמה נקרא שמו מלאכי? שהיה משנה למלך".

מכל אלה עולה סבירות לקבוע את מעשה המגילה בראשית ימי הבית השני.

אמנם אין בכך סתירה חזיתית לכל המדרשים המדברים על הפסקת הבנייה של בית המקדש בימי המגילה, שכן ניתן לומר את אותם הדברים על העזובה השוררת בבית השני בשנותיו הראשונות, המובלטת בספר מלאכי המתאר את עליבותו של הבית ואת פשיעתם של הכהנים באחזקתו באותם הימים, שבהם היה היישוב דל ועני, וייתכן שלא היה בידו להחזיקו ברציפות, והיה צורך באישור מהמלכות על מנת להמשיך את קיומו.

עזרו להפצת התורה של הרב!

כתבו למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)