הרב אורי שרקי

רבי יהודה אברבנאל

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




רבנו יהודה אברבנאל בן רבי יצחק אברבנאל, המכונה גם בשם "ליאון אבראו" (כלומר, יהודה היהודי), היה מגדולי הפילוסופים של תקופת הרנסנס באיטליה. הוא התפרסם בעיקר בזכות ספרו "דיאלוגי די אמורה" – שיחות על אהבה, המתאר דיאלוג בין שתי דמויות פיקטיביות, בחור בשם "פילו" ובחורה בשם "סופיה". השמות בתרגום הראשון של הספר שונו ל"ידיד" ו"חכמה", אך שוחזרו כהוייתם בתרגום החדש.

ספר זה, שכלל אינו רומנטי, עוסק בבירור מושגים פילוסופיים מאוד מופשטים, על פי השיטה האפלטונית והנאו-אפלטונית, החודרת לתוך עולמה של היהדות ומתאחדת עם אינטואיציות של תורת הקבלה.

רבי יהודה אברבנאל חידש רעיונות שמצאו לאחר זמן את ביטויים המלא בתורתו של הרב קוק, כגון מושגי השלמות וההשתלמות (אוה"ק ח"ב עמ' תקלב), שהרב קוק ראה בהם שני צדדי השלמות: שלמות של השלמות - כלומר להיות שלם וגמור, וישנה שלמות של ההשתלמות, כלומר העלייה המתמדת. רעיונותיו של רבנו יהודה גם באו לידי ביטוי אצל פילוסופים כמו ברגסון ספנסר ועוד אחרים.

העלילו על רבי יהודה אברבנאל שבסוף ימיו התנצר, דבר שלא היה ולא נברא כפי שהוכח על ידי המחקר, אך רבב מדומה זה דבק בו זמן רב לצערנו.

רבי יהודה אברבנאל מהווה נקודת ציון חשובה בהתנפצותה והתחדשותה של המחשבה האנושית, והינו עדות לתרומתם הגדולה של היהודים במהפך הרוחני של תקופת הרנסנס, שהתחילה לאחר גירוש ספרד וארכה כמאה שנים.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)